*
*
*
פַּרְפַּר אָפֹר מֻתָּשׁ
בְּכֹחוֹת אַחֲרוֹנִים מֵהַקִּיר
מַבְחִין בְּחַלּוֹן פָּתוּחַ
נֶעֱמַד עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן
*
*
*
שָׁטִיחַ מְדֻבְלָל, מְקֻפָּל-פִּנָּה,
כְּשֶׁנִּשְׁמַעַתְּ מֵעָלָיו הַמּוּסִיקָה הָעַתִּיקָה מֵהַפְּסַנְתֵּר
הַפָּתוּחַ, שֶׁאַחַת מֵרַגְלָיו נִשְׁעֶנֶת עַל מֶרְכָּזוֹ הַמְרֻפָּט – אִם כִּי פָּחוֹת.
*
*
*
לֵיל סוֹף קַיִץ:
מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׁכּוּן הַזֶּה –
כּוֹכָב הַצָּפוֹן
*
*
2012
שלושה שירים העוסקים במגע הרוטט בין מצב של כמעט כליה, לתחושת מרחב אינסופי.
יפה
עליזה קיי
אהבתיאהבתי