4 תגובות בנושא “אַחֲרֵי

  1. חשבתי על זה: דוד לא משתמש בשתי מטפורות – כלב מת, פרעוש אחד – אלא באחת, מועצמת: הוא מדמה את עצמו לפרעוש בודד הניזון מגופת כלב מת. דוד אוהב להוריד בערכו בדברו עם שאול: מִי אָנֹכִי וּמִי חַיַּי, מִשְׁפַּחַת אָבִי, בְּיִשְׂרָאֵל–כִּי-אֶהְיֶה חָתָן, לַמֶּלֶךְ. אבל מדבריו למיכל בת שאול (שמואל ב, ו:כב) נראה שזאת אסטרטגיה מחושבת: וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת, וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי; וְעִם-הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ, עִמָּם אִכָּבֵדָה. כלומר, מתוך השפלות, מתוך האשפתות, מתוך גופת הכלב אתרומם ואגדל ואכבד, אכבד על חשבון בית שאול, בית המלוכה הלגיטימי בישראל שתחתיו חתרתי ואותו חיסלתי.

    1. אתה בטוח שאפשר לקרוא את זה כך? מבחינת תחביר לשון המקרא? והאם פרעוש (בהנחה שזה מה שאנו מכנים פרעוש; אולי זה לא) ניזון מגוויות?

סגור לתגובות.