כלב שהיה משַמֵר [שומר על] צאנו של הבל. הוא היה שומרו [את הבל המת] מכל חיית השדה ומעוף השמַים. והיו אדם ועֶזרו [חווה] יושבים ובוכים ומתאבלים עליו, ולא היו יודעים מה לעשות להבל, שלא היו נהוגים בקבורה.
בא עורב אחד, שׁמת לו אחד מחבריו, לקח אותו וחפר בארץ וטמנו לעיניהם. אמר אדם: כָּעורב אני עושה. מיד לקח נִבלתו של הבל וחפר בארץ וטמנהּ.
(פרקי דרבי אליעזר, פרק 21. נכתב במאה השמינית).
מתחת לשולחן 
מקסים ומחמם לב.
אהבתיאהבתי