היום היה היום הבינלאומי נגד מקדונלד'ס. הרשת הזאת היא כמובן רק אגף אחד בתעשיית ותרבות הרצח וההרס שהקים האדם נגד בעלי החיים, אבל חלק משמעותי מאוד ולכן ראוי לתגובה. הנה תרגיל מעניין בתיאור. בידיעה בקישור הקודם יש אזכור של "התעללות בבעלי חיים". אורנה רינת כתבה על אותו דבר, אלא שהרזולוציה אצלה גבוהה קצת יותר. היא רואה את ההתעללות מקרוב. את הבוץ, הצמא. הפחד.
המדיה החדשה ביטלה את האפשרות לא לדעת. יש הרבה עוולות בעולמנו, אבל אנו מוגבלים ביכולתנו למנוע רבות מהן. מה שמעניין ביחס לבעלי החיים הוא שכל אחד יכול למנוע את חלקו בעוול בכל רגע נתון. פשוט הוא צריך להפסיק לרכוש מוצרים מסוימים. איש לא ימנע לבדו את השואה, אבל הוא ימנע בבת אחת את השתתפותו בה. יש עוולות רבות שאינן מאפשרות לנו אפילו את זה מפני שהן נעשות מכספי המסים שלנו ובלי השתתפותנו הישירה והיומיומית בהן.
אפשר להבין איך אפשרית שואה כמו שואת בעלי החיים אם חושבים על מסעדת המבורגר, או אגף בשר במרכול, או פרסומות לבשר. המטרה היא להפריד את המציאות מהמזון. להפריד את הבוץ, הצרחות, המכות, המחנק, הצמא, הרעב, האימה – מהמזון שמוכרים לסועדים. צריך צינור תודעתי לשטוף את הבוץ שאפשר לראות ברשימתה של אורנה רינת. את זה עושים על ידי עיצוב פְּנים, סניפים נוצצים, חלוקת כתרי קרטון, הטבות בדמות קפה זול ומזון עתיר סוכר בזול לקינוח, תצלומי ענק של המנות, טקסטים מתוחכמים בגיר על לוח במזנוני הבוטיק… כמו שפירורי הלחם עוטפים את בשר התרנגולת, גם כאן יש שכבה עבה של פירורי לחם תודעתיים על הבשר. אני מניח שבעבור חלק מהילדים האסוציאציה ל"המבורגר" זה "כתר מקרטון", לא "עגל צמא מבוֹסס באימה בתוך בוץ".
בחלק ממחנות המוות ניגנו מוזיקה, ואפשר להבין את זה. זה אולי רעיון גם לבתי המטבחיים – לנגן שם וגנר, כמו ב"אפוקליפסה עכשיו", וגנר עם הפצצות הנפּלם. המוזיקה יכולה להביא את האדם לפסגות של קיומו, אך גם להסוות את זעקות המעונים. זה מזכיר לי את המשנה במסכת קינים (ג, ו):
אמר רבי יהושע, זה הוא שאמרו: כשהוא [=הכבשׂ] חי – קולו אחד, וכשהוא מת קולו שִבעה. כיצד קולו שבעה? שתי קרניו, שתי חצוצרות. שתי שוקיו, שני חלילין. עורו לַתוף, מעיו לנבלים, בני מעיו לכנורות. ויש אומרים, אף צַמְרוֹ לַתכלת.
עמדה זאת, שהיא עמדת רוב האנושות בימינו, רואה בבעלי החיים מעין מחסן של חומרים מועילים, זמינים לשימוש. קולו הייחודי של הכבש החי נחות, לפי תפיסה זו, מהקולות שאפשר להפיק באמצעות אברי גופו המת: חצוצרות, חלילים, כינורות ונבלים. במשנה זאת כבש הוא ארוחה ומוזיקה בעתיד. השמעת המוזיקה בכלי הנגינה האלה מנותקת מהגוף שאִפשר אותה, ונעלה עליו. המוזיקה מכסה על קול הפעייה של הכבש, מבטלת ומשכיחה אותו. לפי תפיסה זו, גם צמרו של הכבש אינו "בגד" של החיה, אלא פוטנציאל לבגד (ה"תכלת") של הכהן. הכבש "לבוש" רק כשלב ביניים בדרך ללבוּש האדם; קול פעייתו אינו נשמע כלל, מפני שמביטים בו וחושבים כבר על מוזיקה. הפיכת 1 ל-7 היא רווח, לפי התפיסה זאת.
הסוד הגדול והמביך של האנושות הוא שכך בדיוק מתייחסים המוני בני אדם לבני אדם אחרים. מי שחשב לקיים הומניזם נאור תוך ניצול בעלי החיים – נכשל. הבעיה היא ביסודות. איני מאמין שאי פעם תיפטר האנושות מבעיותיה בלי להיפטר מיחסה המחפיר לבעלי החיים. ולאור הנתונים – 69 מיליון סועדים במקדונלד'ס מדי יום – דומה שהדרך עוד ארוכה, אם בכלל יש לה סוף. כמו עם החניון ברמת החייל שהתמוטט על פועלי הבניין, הבעיה היא ככל הנראה ביסודות ("השערה נוספת לסיבת ההרס, שייתכן שמצטרפת לסיבה הראשונה, היא היסודות מהם מתרוממים העמודים.")
כתבתי שהאדם הקים את תעשיית הרצח כנגד בעלי החיים, אבל היום אנו יודעים שמה שפוגע בהם פוגע גם באדם. האקולוגיה היא ה"מידה כנגד מידה" האמיתית. יש קשר (כמובן שיש גורמים נוספים על התזונה) בין העגל הסובל בבוץ ובין העובדה ש-30,000 ישראלים חוטפים התקף לב מדי שנה, 2.3 מיליון איש בעולם כולו. יש עוד מחלות המושפעות מתזונה מן החי, כמובן. הלב הוא רק איבר אחד.
כולם מדברים על זמר ש"קרע להם את הלב", אבל במִשנה הביטוי הזה מופיע כפשוטו (תמיד, ד): "קרע את הלב, והוציא את דמו". הכהן עושה זאת לטלה.
מתחת לשולחן 
דרור, תודה על הפוסט. אקרא אותו בעיון מחר…. הדס
אהבתיאהבתי
כמה נכון, תודה על הפוסט.. לצערי אני נתקלת בכל כך הרבה אנשים אינטיליגנטים שלא באמת עושים את הקישור בין מה שיש להם על הצלחת ובין הדרך שנעשתה עד שזה הגיע לשם..
אהבתיאהבתי
דרור, זה כמה שנים שאני נמנע מלומר את סדר העבודה ביום הכיפורים. את רוב הקרובים לי זה מפתיע, כי יהודים רבים מתייחסים לסדר הארוך הזה בחזרת הש"ץ של יוה"כ כשיאו של היום. ואני משיב להם כך: [א]. איני כהן גדול ואין ברצוני לדמות את עצמי ככזה [ב]. כל התיאורים של השחיטה ושל השילוח לעזאזל המדברהּ — אפשר להבין את זה מקריאה בתורה; האופן שבו זה נעשה בסדר העבודה מחיה זאת בתודעת המתפללים כאילו התכלית היא שיבה להקרבת קורבנות (שלכאורה מכפרים בעד העם) ולא כן הוא. לא רק לדעת הרמב"ם, אלא גם לדעת מקובלים רבים לעתיד לבוא לא יועלו קורבנות מבעלי חיים כלל (הרעיון הזה מיוחס הרבה לראי"ה קוק בעולת ראי"ה ובחזון הצמחונות אבל הוא עוד חוזר לכתבי מקובלים בני המאה השלוש-עשרה ולספרות הזהרית). אגב בראש השנה נכחתי במחיצתו של רב ופוסק הלכה ליטאי בצפת שבאה אישה לשאלו האם עליה לעשות התרת נדרים כדי להפסיק לשחוט תרנגול בערב יום הכיפורים ולפדות עצמה ואת בני ביתה בכסף. הוא הורה להּ שאם היא בכלל נוהגת במנהג זה ואינה מעוניינת להפסיק לנהוג בו, היא אינה צריכה שום התרת נדרים, ואין שום סיבה שתיסע למקום שבו שוחטים עופות לשם כך, אלא תיתן כסף לצדקה [לא למתרימים טלפונים אלא לאנשים שהיא יודעת שבאמת מעבירים את הכסף לנזקקים].
אהבתיאהבתי
במשחטות חזירים באירופה, אגב, אכן מנגנים מוסיקה ברקע להרגעתם. קלאסית, כמובן.
אהבתיאהבתי
ראיתי לא מזמן פרסומת למסעדת סטייקים שהלוגו שלה היה השור המפורק מגרניקה של פיקסו. הדהים אותי השימוש דווקא בגרניקה, מסמלי ההרס והאובדן של אחת המלחמות הברוטליות בהיסטוריה. בעלי החיים בציור – פיותיהם פעורים באימה, גופם מפורק באלימות – היו אנלוגיה לקורבנות האנושיים של הפצצת גרניקה ע"י הנאצים אבל לוגו המסעדה מרוקן את האנלוגיה מתוכן וקושר קשר ישיר בין בעלי החיים לבין הזוועות והאימה. בעלי החיים, אומר לנו הלוגו הזה, הם הם קורבנות מלחמת העולם השלישית, הלא נספרת. העליתי את זה בפייסבוק כי לא הבנתי, כי זה עובד כנגד מה שאני מכיר- עיקרון "הצינור התודעתי" שכתבת עליו, שיש להרחיק אנשים מהזוועות וגו'.
ואז הבנתי שאיש אינו רואה "גרניקה" אלא שהשור שם בשביל היופי ה"פיקאסואי" המוכר, האהוב. זה מאוד אירוני. זה כאילו שהמדינה תנסה לשכנע אזרחים להתקין מצלמות מרושתות בבתיהם וכדי לגרום לזה להישמע אטרקטיבי ונוצץ, היא תקרא לקמפיין שלה "האח הגדול" עם רפרנס לתכנית הריאליטי, מבלי שאיש יכיר את 1984 של אורוול. בשני המקרים המקור (בילוש ומעקב ממסדי; הברוטליות של הרצח ההמוני) סוגר מעגל עם התוצאה הסופית אבל אף אחד אינו רואה את זה! ועכשיו, במחשבה שלישית, אני חושב שהרוב כן רואים. באמת שקשה לא להיחשף כיום. פשוט מעדיפים להסתכל הצידה והיופי הפיקאסואי הוא מה שנשאר.
אהבתיאהבתי
הדיסוננס קשה מאוד. אתה רואה פורום כמו ביקורת מסעדות בתפוז, כמה מאמץ מושקע שם בכתיבה ארוכה, רהוטה. והכל מתבסס על סבל של בעלי חיים, כמעט כל המנות שמוזכרות שם.
ובסביבה שלי גם, כל כך הרבה אנשים לא מפלצות, רגילים, נורמליים, ואכילת בשר זה עניין של יומיום, לא חושבים על זה בכלל. מה אתה רוצה, שווארמה, פרגית? שניצל? אני שואלת לפעמים אנשים שצריכים להאכיל בישיבות שונות במקום העבודה שלי.
או כל התרבות הקולינארית של צרפת או איטליה, נגיד, איך הזוועה הזאת היא חלק ממנה, כמה מרחיקים אנשים עצמם מזה.
קשה מאוד ברמה היומיומית להתמודד עם זה.
אהבתיאהבתי
אני לא יכול לסבול את הציור הזה, לא יכול להסתכל עליו, ולכן לגביי הוא לא כלי לשכנע אותי להפסיק עם אכילת בשר. כמו שניסיתי כמה פעמים ולא הצלחתי לקרוא עד הסוף את "1984", כל השחור-הוא-לבן המתואר שם הוא מעל לכוח הסבל שלי.
עדיין אף אחד לא נתן לי תשובה מדעית לשאלה האם זה טבעי שבני אדם יאכלו בשר, או שזו מזימה של התרבות, כמו למשל התלות בנפט, או בכורים הגרעיניים. בענייני בריאות, רק בענייני בריאות אני לא דורש מעצמי להיות קדוש, ורופאי משפחה אומרים לפציינטים צמחוניים שהם צוברים איזשהו מחסור.
ההקבלה המוחלטת הזאת בין יחסים בין בני אדם לבין יחסי אדם חיה היא הקבלה שגויה, ובדיוק בשביל להימנע משגיאות כאלה בחוג לפילוסופיה יש קורס חובה בלוגיקה. לא לנצל את חייהם של בני מינך זה יותר ראשוני, כמו שיותר ראשוני לא לנצל את משפחתך לעומת ניצול קהילתך וכו', עד שדרך הצמחים מגיעים לדוממים, ועד בכלל.
אהבתיאהבתי
למה צריך תשובה מדעית? שאל את עצמך למה לא להפחית סבל, באמצעות אקט פשוט יחסית. להפסיק לאכול מזון שמקורו סבל של חיות.
אני גם לא יודעת מיהם הרופאים שמדברים נגד צמחונות. ההמלצות הללו עודכנו מזמן. אבל באמת, זה לא עניין של שכנוע, ושכל, ומדע וקורסים באוניברסיטה. לשאל את עצמך האם אתה מוכן להמשיך לעשות בחירות קולינריות שמחייבות כזה סבל. אם התשובה היא לא, אתה יודע מה לעשות.
אהבתיאהבתי
שפי, אולי הסיבה שאף אחד לא נתן לך תשובה מדעית לשאלתך, היא כי "טבעי" הוא מושג מתעתע, כוללני וטאוטולוגי (כל מה שקיים ב"טבע" הוא "טבעי"? ואם לא, אז כמה זמן צריך לעבור כדי שנורמה תרבותית או טכנולוגיה חדשה תיחשב לטבעית?). מדע, ככלל, מתרחק מכאלה כמו מאש.
אבל שלוש נק' למחשבה בשבילך:
(א) גם אם נניח שיש כזה דבר מצב אנושי טבעי, האם הוא "טוב" בהכרח? רעיון הפרטיות נניח הוא המצאה די חדשה ועד סוף המאה ה-17 זה נחשב לא טבעי שאדם ייוותר בגפו. דחף מיני טבעי לחלוטין עשוי לגרום לאנשים לקיים יחסי מין גם אם הצד השני לא ממש מעוניין וכיום רובם לא עושה זאת. מזימה תרבותית? כמו כן, אם אתה סבור שטבעי לחשמל תרנגולות או לייצר טכנולוגיה שתסרס חזירים ללא הרדמה, חשוב שנית.
(ב) לפי אחת התיאוריות, הומו-סאפיינס החל לאכול בשר בעידן הקרח, כשנדידה היתה כורח המציאות ולקחת ממותה לדרך הגדילה את סיכויי ההישרדות. המהפכה החקלאית אח"כ אפשרה למין האנושי לצבור יתרונות נוספים באמצעות חיות המשק. קודם הכרח ואז יתרון. האם זה כורח המציאות כיום? ממש לא- עדויות מדעיות (ועדויות חיות) בשפע. והאם זה בכלל יתרון כלשהו? המחיר הכבד ביותר שתעשיית הבשר גובה מהמין האנושי הוא בעיקר אקולוגי אבל הוא לא היחיד. אם לא לפגוע בבני מינך בראש מעייניך, כדאי שתשכנע אותם להפסיק לתרום לתעשייה הזו.
(ג) ההקבלה המוחלטת בין בני אדם לבע"ח שגויה גם בעיני. לפני כמה דקות אף מחצתי אחד מאחרוני יתושי הקיץ. אבל מורכבות ביולוגית אינה דיכוטומית אלא נעה על רצף וזה מצריך טיפה מחשבה ומולקולה של אמפתיה. ההבדל הגנטי בין פרה ואפילו תרנגולת לבין אדם הוא קטן ממה שנדמה לך. מערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית מאוד דומות כמו גם תחושות ורגשות שונים, שלא לדבר על כאב. צרחות כאב של בהמה לא שונות במאום מאלה של אדם. צריך להיות אטום לב כדי לדרוש עדויות מדעית לכל זה אבל למזלנו, עדויות יש גם יש.
אהבתיLiked by 1 person