היום התקיים בחנות הספרים "המגדלור" אירוע קריאה עם ילדים לספר "מעיל ושמו שמואל". אחרי קריאת הסיפור ושיחה עם הילדים עברנו לפעילויות שונות שארגנה אפרת לוי, מאיירת הספר, ובהן צביעת אחד הציורים מתוכו, שהודפס בהגדלה. כשראיתי את זה הבנתי פתאום מה פירוש קריאה, ולא רק בספרות ילדים: נפרשת בפניך מפה, ואם היא הופכת לְעולם אתה יכול ללכת עליה ולהיכנס לתוכה. בעצם, בכל דף בספר שאנו נשאבים אליו אנו נוהגים כמו הילדים האלה שקפצו אל הדף פשוטו כמשמעו, והתערבבו בדמויות שבספר. אחת הילדות אף ניסתה להיכנס מתחת לציור והכניסה את כפות רגליה מתחת לדמות המצוירת בפינה השמאלית התחתונה. לרגע נוצרה דמות שחציה מצוירת וחציה חיה. האם לא בדיוק כך אנו מתחברים אל דמויות בסיפור?
—
מרית בן ישראל במסה מרחיבת דעת על הספר >>>
ראיון על הספר >>>
דף הספר בהוצאת "כתר" >>>
מתחת לשולחן 
אכן כך. מה שהדמויות מחוללות בנו ואנו בהן. והתרחיש המקסים במגדלור מזכיר לי (כמובן) את סצנת ציורי הרחוב בסרט ״מרי פופינס״.
אהבתיאהבתי
דרור רציתי להודות לך על שחשפת את עולמו העשיר
של גו׳ן ברגר
מדהים לחשוב כמה רלבנטית הגישה שלו
וכמה הפתיע אותי שהוא נפטר בגיל90 בימים אלה
יהודית רביץ
אהבתיאהבתי
שלום יהודית,
תודה רבה – אבל אני לא מי ש"חשף" אותו. תרגמתי מאמר אחד שלו לעברית (נמצא כאן באתר היכנשהוא). הוא אחד מחכמי המאה ה-20 ולמדתי ממנו המון. בימים אלו אני קורא את ספרו האחרון, confabulations. יש שם מאמר שיעניין אותך, על שירים ששרים (songs). על פטירתו נודע לי באיחור של כמה ימים, די במקרה.
אהבתיאהבתי
שלום דרור. יופי של סיפור וגם איורים נהדרים. אהבתי לקרוא על הפעילות עם הילדים. את ג'ון ברגר גיליתי ביוטיוב ואהבתי. ראיתי גם בצד פה שאתה אוהב את אלן ווטס חברה הכירה לי אותו מעולם היוגה. נהדר ועכשיו קראתי את הספר שלו דאו דרך הנהר. תודה על הסיפור הניפלא מעיל ושמו שמואל וגם מירית כתבה עליו מרתק . רוח טובה מנשבת אצלך ישר כוח ושאפו.:-)
אהבתיאהבתי
תודה דרור. בעצמי לא יכולתי לדמיין לפני כן כמה רב עוצמה זה יהיה לראות את הילדים כך באיור.
אהבתיאהבתי