קוד אתי

הקדמה. הדיון סביב הקוד האתי החדש של פרופ' אסא כשר עורר אותי למחשבה מה הייתי עושה אני אילו היו מטילים עלי לכתוב קוד כזה. זה נראה לי תרגיל מחשבתי לא מזיק. הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא שקוד אתי למגזר מסוים – הצבא, האוניברסיטאות וכו' – הוא קצת מאכזב מבחינה פילוסופית. אם לכל ענף תיכתב אתיקה פרטית, לאן נגיע? קוד אתי לסנדלרים, לבנקאים, לציירים, לשרברבים? אתיקה צריכה להיות, כך נראה לי, כללית, אחרת זאת לא אתיקה אלא מעין תקנון, ולשם כך אין צורך בפילוסוף.

איני חושב שקוד אתי הוא דבר פסול מעיקרו, אבל בניגוד לקוד של פרופ' כשר, איני סבור שיש מקום לסנקציות באתיקה, ובוודאי שלא לוועדות פיקוח מכל סוג. ישבתי וכתבתי "בשליפה" את הקוד האתי שהייתי אני מגיש למשרד החינוך אילו היו מזמינים אותי. זאת כמובן לא יותר מטיוטה חלקית וראשונית שגיבשתי בשעה אחת ובמסגרת תריסר סעיפים שהקצבתי לעצמי בשלב זה.

הקוד שלי מורכב כולו מציטוטים. לא עולה על דעתי לנסח בעצמי סעיפים או המלצות.

הקוד שלי לא מורכב רק מלשון ציווי או המלצה. את האתיקה מכוננים גם הלכי רוח והכרות עובדתיות ביחס למציאות.

אתיקה היא אופק, הגדרות של שאיפה. לא מדובר על משהו קל להגשמה. מה שקל להגשמה לא צריך בכלל לנסח.

---

קוד אתי

טיוטה ראשונה, סעיפים 1-12

 

1 [שפינוזה, אתיקה ד:45, מלטינית ירמיהו יובל; דהמפדה, מפאלי: אסף פדרמן]

• שִׂנאה לעולם אינה יכולה להיות טובה.
• שִׂנאה לעולם לא שוככת באמצעות שִׂנאה. באמצעות אי-שִׂנאה בלבד השנאה שוככת: זהו עקרון נצחי.

2 [קהלת ג, יט]

• כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם; כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.

3 [הבשורה ע"פ מתי ה, 43-45, מיוונית: פרנץ דליטש]

• שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ׃ וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם (בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם) וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד (מַכְאִיבֵיכֶם וְ)רֹדְפֵיכֶם׃  לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל־הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל־הָרְשָׁעִים.

4 [אמרות לין ג'י, מסינית ברטון ווטסון]

• רק בִּטחו בדבר הזה שפועל בתוככם ממש עכשיו.

5 [מרקוס אורליוס, ספר שישי, 42, מיוונית אברהם ארואטי]

• כולנו עמלים יחדיו למען תכלית אחת, חלק ביודעין ובנחישות מושכלת, וחלק מבלי דעת […]. יש די מקום אף למי שמוצא דופי ומנסה להתנגד ולהכשיל את המתהווה. הן נצרך היקום גם לאדם כזה. כל שנותר לך אפוא הוא להשגיח לצד מי תעמוד.

6 [שם, ספר שמיני, 4]

• הם ימשיכו לעשות את אותם הדברים, אפילו יתפוצץ לבך.

7 [ויקרא יט, יח; טוביה ד, טו, תרגום הרטום]

• לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'.
• ואת־אשר תשנא אל תעש לכל־אדם.

8 [שפינוזה, אתיקה ג: 39, מלטינית ירמיהו יובל]

• הטוב שכל אדם ההולך בעקבות המעלה הטובה מבקש בשביל עצמו, אליו הוא משתוקק גם בשביל שאר בני האדם; ותשוקה זו גדולה יותר ככל שרבה יותר הידיעה שיש לו על אלוהים.

9 [פרקי אבות ד, ד]

• רבי לוויטס איש יבנה אומר: מאוד מאוד הווי שפל רוח, שתקוות אנוש רימה.

10 [צ'ט ריימו, The Virgin and the Mousetrap, 1991]

• כל צורות החיים על כדור הארץ – חיידקים, שמרים, זבובים, כרובים, סלמנדרות, ברבורים, שושנות-ים ובני אנוש – חולקים אב קדמון אחד. כל אלה עשויים מאותן אבני בניין מולקולריות; הכימיה שלנו זהה; אנו חולקים מנגנון רבייה המבוסס על מולקולות דנ"א ו-רנ"א. מנקודת המבט של ביולוג מולקולרי, החיידק והלווייתן הכחול דומים יותר מאשר שונים; שניהם ניתנים לתיאור על ידי הצופן בן ארבע האותיות של נוּקְלֵאוֹטִידים [חומצות גרעין] בדנ"א, במידה רבה בדומה לאפשרות לתרגם את יצירותיו של שייקספיר או את התנ"ך לצופן מורס של נקודות וקווים, מִרווחים קצרים וארוכים […]. אחת היא מיהו אבינו הקדמון, דבר אחד בטוח: שושַנת-הים היא בת דודתי. הצוּפית והלווייתן גְדול הסנפיר נמצאים על ענפים באילן המשפחתי שלי. חיידקים וּוירוסים הם קרוביי. כל המינים החיים עלי אדמות חולקים כימיה משותפת ומורשת גנטית משותפת.

11 [ג'ון גריבּין, Stardust, 2000]

• החיים מתחילים בתהליך של היווצרות הכוכבים. אנו עשויים אבק כוכבים. כל אטום של כל מרכיב בגופנו, למעט מימן, נוצר בתוך כוכבים, פוזר לרוחב היקום בהתפוצצויות כוכביות גדולות, והִתמחזר עד שנהיה חלק מאִתנו. המימן הוא חומר בראשיתי שנוצר במפץ הגדול לצד הֶליוּם (אין הליום בגופינו). מימן והליום יצרו את חומר הגלם ליצירת הדור הראשון של הכוכבים… אבל כל יתר היסודות נוצרו בהיתוך גרעיני בכּוּרים כוכביים.

12 [צ'הנדוגיה-אופנישד, 6.8.7]

• טַאט טְוַאם אַסִי (="אתה הוא זה").