מתוך ג׳יימס וברקין, מנופים, גלגלים וכל השאר, הוצאת עם עובד. שיתוף:Tweetדואר אלקטרוניהדפסהאהבתיאהבתי טוען... קשור פורסם על ידי דרור בורשטיין https://drorburstein.com/פרטים-נוספים/ הצגת כל הפוסטים מאת דרור בורשטיין
בדרך כלל זו עבודתם של מטפלים סיעודיים.. וכך חוסכים את השורה האחרונה
הומור יפה. קפצה לי תמונה של אימא מורמת עם שמלה על שפיץ המנוף, כשהיא מנופפת בידיה וצועקת
"הצילו!"
הוא שכח להגיד מתי כבר אפשר להוריד
מעניין שמבעד להומור ניכרת חדרה סמויה. מעניין מאוד…
מנוף הוא לשבת בכורסא ולהגיד: אמא, תרימי לי את הספרים אל השולחן.
אני מנסה לדמיין איזה מנוף היה יכול להרים את אמי סנטימטר אחד באוויר