ביקרתי אתמול שוב ב"שבוע הספר" בתל אביב וחשבתי לרגע מה היה קורה אילו היינו יכולים לראות באמת מה יש שם לפנינו. התגובה המתבקשת היא לחץ כלשהו מפני הכמויות הגדולות של ספרים. הצד השני של הגודש הוא שכאן אפשר לראות כמה נִסִי שמישהו מושיט יד ונוגע בספרך.

אבל האמת היא שיש שם הרבה יותר חומר ממה שנראה לעין. צריך לדמיין כל ספר כמין בלון, או מגדל, שיש לו עוד קומות וחדרים, או כמו כוכב שנראה כנקודה ואינו אלא בלון אור מתפשט, או כמו "ג'ק בקופסה" שרק נוגעים בו והוא קופץ למעלה ולמטה ולצדדים. בגמרא בתלמוד הירושלמי (מסכת שקלים ו, א – הירושלמי נחתם בסביבות שנת 400 לספירה) אנו קוראים:

חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: בין כל דיבור ודיבור – דקדוקיה ואותיותיה של תורה, דכתיב (שיר השירים ה, יד) "מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ": כיַמָא רַבָּא [=כים הגדול]. רבי שמעון בן לקיש […] אמר, יפה לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע: מה הים הזה, בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דיבור ודיבור – דקדוקיה ואותיותיה של תורה.

פעמים רבות אחרי דיבור על שיר או סיפור שואל מישהו מהקהל שאלה כגון "האם מה שאמרת נמצא בשיר? איפה זה כתוב?". הירושלמי עוזר לנו להשיב. "מה הים הזה, בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דיבור ודיבור – דקדוקיה ואותיותיה של תורה". הטקסט מתואר כאן בדימוי של גלים שיוצרים גלים. הגלים הגדולים הם הטקסט הכתוב שכולם קוראים (בגמרא הכוונה לטקסט הכתוב של התורה). אבל בין הגלים האלה, בין השורות, נוצרים גלים קטנים. הם לא כתובים, מצד אחד, אבל הם חלק מן המרקם ומן הזרימה (חלק מן הים, מן הספר) לא פחות ולא יותר מהגלים הגדולים.

ואם נבדוק את הדימוי נראה שההבחנה בין גל גדול לגל קטן אינה תמיד ברורה. גל שנראה גדול יתברר כקטן אם יבוא גדול ממנו. אין כאן היררכיה ברורה של טקסט והערות שוליים. וגם אם אכן נוכל להבחין בין גדול לקטן, החשוב הוא שהמשותף ביניהם רב על השונה: שניהם עשויים מאותו חומר ממש. גלי המחשבה של מי שכתב את הטקסט וגלי המחשבה של מי שקורא ומוצא בהם דברים אינם שני דברים נפרדים, אלא רציפות אחת, מים בים.

Joos_de_Momper_the_Younger_-_Storm_at_Sea_-_WGA3342.jpg
פיטר ברויגל, סערה בים, 1569, המוזיאון לתולדות האמנות, וינה

נ"ב: אהיה במוצאי שבת (מ-9 עד 11 בלילה) בדוכן הוצאת "בבל" עם "אדם בחלל". מי שרוצה לבוא לדבר על גלים וכוכבים, מוזמן.

3 תגובות בנושא “בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים

  1. הי דרור,

    זה היה גל נעים לפגוש אותך ליד הדוכן ולקבל ממך את ספרך החדש ועם הקריאה יווצרו בוודאי גלים נוספים –

    אכתוב לך על כך בהמשך,

    תודה על הספר,

    טלי (תמיר)

  2. דרור,

    הייתי מרחיק לכת ואומר: אם גלי הטקסט הכתוב גדולים, גדולים מדי, לא נותר מקום לגלים הקטנים ביניהם. ספר טוב משאיר מקום לגלים שאינם נופלים מן הגלים שכתובים בו. וספר מעולה וייחודי זה ספר ששורותיו הן אדוות כמעט בלתי נראות, וביניהן קמים נחשולי ענק, בלתי נראים.

    1. הי עידן, זה רעיון יפה אבל החוויה שלי בפרוזה היא אחרת. ככל שהספר גדול יותר הוא מאפשר יותר. מספר שמואל ועד "הבז". נכון ששירה עובדת כמו שאתה מתאר.
      טלי – שמחתי לראותכם. אני רואה בהדס ע. תמיד גם את גדעון, כך שהייתם שלושה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s