[מחפש את יוּנג, המורה המתבודד]
פִּסְגּוֹת הָאִזְמַרְגָּד מְלַטְּשׁוֹת אֶת הָרָקִיעַ.
מְשׁוֹטֵט, אֲנִי הוֹדֵף מִמֶּנִּי עֲנָנִים, שׁוֹכֵחַ
אֶת הַזְּמַן, תָּר אַחֲרֵי הַדֶּרֶךְ הַקְּדוּמָה.
נָח, נִשְׁעָן עַל עֵץ, מַקְשִׁיב לְמֵי הַנַּחַל.
שׁוֹר שָׁחֹר יָשֵׁן בֵּינוֹת פְּרָחִים חַמִּים;
בְּגֹבַהּ עֲצֵי אֹרֶן נָם עָגוּר לָבָן.
קוֹל קוֹרֵא מִבַּעַד דִּמְדּוּמִים בְּגוֹן נָהָר
אֲבָל אֲנִי יוֹרֵד לְבַד אֶל תּוֹךְ הָעֲרָפֶל הַקַּר.
~

[בעקבות תרגום ד' הינטון]
אילו היה רק מתרגם תרגום טכני ולא כותב כל כך יפה ועם השראה עד שזה כמו שיר מקורי – דיינו,
אם היה כותב כל כך יפה ולא מביא את הציורים הנפלאים – דיינו,
על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת לדרור עלינו
אהבתיLiked by 1 person