יפים כמו דולרים

1. אני מעיר בפני מר ברברוק הזקן לפני כמה ימים על שפע התפוחים. ״כן״, הוא אומר, ״והם גם יפים כמו דולרים״. זה סוג היופי שהם מוצאים בתפוחים.

2.    רבים מדברים באופן מטופש על הדברים הקטנים. הם מתנצלים בפני עצמם או בפני זולתם על כי שמו לבם לדבר קטן, על כך שהתעלמו מעיסוקיהם הרגילים והשתעשעו או העסיקו עצמם בלימוד של דבר קטן. אבל אם האמת היתה נודעת, היה מתברר כי העסקים הרגילים שלהם הם הדבר הקטן האמיתי, ולכן כמעט כל חייהם בוזבזו. אך הם באיוולתם ממילא לא היו מבינים זאת. 

3. המדעי נבדל מהפואטי או מהתיאור החי, קצת כמו שהתצלומים, שאנו כבר יגעים מלראותם [הדברים נכתבו כעשרים שנה בלבד אחרי המצאת המצלמה, ד״ב] נבדלים מציורים ומרישומים, אם כי השוואה זו נוטה יותר מדי חסד למדע. בסופו של דבר, התיאור האמיתי ביותר, תיאור שבעקבותיו בן אנוש אחר עשוי לזהות פרח הוא התיאור הלא כמותני, התיאור הרהוט, שמראהו של הפרח עורר השראה לכתיבתו. אף תיאור מדעי לא ימלא את הצורך בתיאור כזה, גם אם תמדוד ותנתח כל אטום המרכיב את הפרח.

4.    כל דבר שאנו מביטים בו באופן מכני הופך לתצלום [דגרוטיפ] בתוך עינינו. אבל תיאור אמיתי של דבר שצומח מתוך תפיסה והערכה הוא בעצמו דבר חדש, ואותו לעולם אי-אפשר יהיה לצלם. תיאור זה מצביע על האיכות הנעלה ביותר של הצמח, על זיקתו לאדם, באופן הרבה יותר חשוב מכל איכות שמושגת בתיעוד מכני, איכות שאולי נמצאת בדבר המתואר.  

5. [שכן] מספר לי על סנאי אפור שהוא החזיק אצלו בביתו הישן; הסנאי היה יוצא ליער מדי קיץ, ובחורף היה חוזר לכלובו […]. אבל איך נראית הכרת התודה שלנו לסנאים האלה, לנוטעי היערות האלה? אנו מגדירים אותם כטפילים, ומדי שנה יורים ומשמידים אותם במספרים גדולים, והתירוץ לכך – אם יש לנו תירוץ בכלל – שהם אוכלים קצת מהתירס שלנו, הגם שבמקום התירס הם זורעים אלונים אצילים יותר. צבא של נערים מתבגרים, במקומות שונים בארץ, נאסף לציד סנאים. הם מתחלקים לקבוצות, והקבוצה שהורגת יותר אלפי סנאים זוכה בארוחת ערב על חשבון הקבוצה המפסידה. כל השכונה צוהלת. האם לא יהיה תרבותי יותר ואנושי יותר, שלא לומר בצלם-אלוהים יותר, ליצור טקס סמלי ומשמעותי כלשהו, ובו להכיר, פעם בשנה, בשירות הגדול שהסנאי עושה לכלכלת היקום?

הנרי דיוויד ת׳ורו, קטעים מתוך היומן, אוקטובר 1860

(מהדורת Damion Searls, עמ׳ 634-641).