קנה מידה

אנו מדברים על הרי האנדים "האדירים" או על הרי ההימלאיה "המתנשאים", כאילו היו בליטוֹת משמעותיות על פני כדור הארץ. אבל פני האדמה מחוספסים רק בקנה מידה אנושי. אם כדור הארץ הוא כדור באולינג, והאוורסט יונח עליו לפי אותו קנה מידה, גובהו של ההר יהיה פחות ממאית האינץ': בערך בעובי של נייר טישו. אם פני כדור הבאולינג יעוצבו כך שהם ייצגו בדיוק את פני כדור הארץ, מפסגות ההרים הגבוהות ביותר ועד לתהומות האוקיאניים העמוקים ביותר, עינינו לא יבחינו בהן, ואצבעותינו לא יחושו בחספוס; נוכל להשתמש בכדור הזה למשחק […]. על כדור באולינג, האטמוספרה לא תהיה עבה יותר מכמה גיליונות נייר, ואם נטביל את הכדור בקערת מים וננער אותו, שִכבת הרטיבות שתישאר צמודה לפני הכדור תהיה עבה דיה על מנת לייצג את האוקיאנוסים.

*

צ'ט ריימו, The Virgin and the Mousetrap, 1991.

הקישור באדיבות >>>

האיבר הפומבי ביותר

כמה הערות סיכום שרשמתי בשולי "חיי התא" של לואיס תומס (1974).

  • חולקים בנו, משכירים אותנו, כובשים אותנו. אנו לא מוכלים בעצמנו ואיננו בעלים של גופנו. אפילו המיטוכונדריה בתא הם "זרים". כלומר, אנו חיים הודות לפרזיטים והזרות הכרחית לקיומנו הביולוגי. גם כלורופלסטים הם מהות זרה לצמחים והכרחית לקיומם, ולכן גם לקיומנו.
  • המיטוכונדריה והכלורופלסטים הם היצורים החשובים ביותר עלי אדמות. "they run the place".
  • אפשר לחשוב על חיידקים כעל גֶנים ניידים שעוברים כמו דבורים מאורגניזם אחד למשנהו.
  • כדור הארץ דומה לא לאורגניזם אחד אלא לתא אחד.
  • עם תחילת עידן הנחיתה על הירח התעורר חשש מפני חיידקי הירח שיחזרו עם החלליות לכדור הארץ. החשש הזה אומר משהו על תפיסתנו את החיים.
  • "כל יצור, במובן כלשהו, קשור לכל היצורים האחרים ותלוי בהם".
  • אפשר למצוא קן נמלים שמחפש זרדים באורך זהה. כל הקן ביחד. המשך קריאת הפוסט "האיבר הפומבי ביותר"

"הירח המלא מחולל גאוּת במחשבות"

הערות מתוך ובעקבות "מבט אינטימי בשמי הלילה" מאת צ'ט ריימו (2001)

קרדיט: NASA/ESA/AURA/Caltech

*

  1. רק 300,000 שנה אחרי הבריאה (המפץ הגדול) נוצרו האטומים הראשונים. לפני כן היה חם מדי.
  2. ייתכן מאוד שהיידן צפה בחלל דרך הטלסקופ של הרשל, שהיה הגדול ביותר בעולם באותה תקופה, בעת ביקורו באנגליה ב-1792 ותצפית זו היוותה השראה, ככל הנראה, ל"בריאה". (אור כוכבים הופך למוזיקה.-)
  3. דרך התודעה האנושית היקום יודע את עצמו.
  4. מבט דרומה בחורף יגלה את הפליאדות ואת אלדברן די סמוכים בשמים. "אלדברן" פירושו "העוקב", והוא "עוקב" אחרי הפליאדות. להביט בהם ביחד זה כמו להביט בתצלום שבו רואים את סבא של סבא של סבא (ועוד כמה וכמה דורות לאחור) – עם נין מאוחר. אלדברן הוא כוכב זקן, קרוב לסוף חייו, כלומר בן מיליארדי שנים. הפליאדות – כוכבים צעירים, בני עשרות מיליוני שנים בלבד.
  5. הדינוזאורים, אילו היו צופים בכוכבים, לא היו רואים את כוכבי הפליאדות, אלא ענן קלוש של גז, שממנו הן נוצרו, לפני 50 מיליון שנה.
  6. "שירה בלי חושך אינה כלל שירה".
  7. הכוכב קסטור, במזל תאומים, שנראה ככוכב אחד הוא בעצם מערכת של שישה כוכבים שסובבים זה את זה – שלושה כוכבים כפולים.
  8. אם כדור הארץ הוא עינב, אלפא קנטאורי, שהוא הכוכב הקרוב ביותר אלינו, הוא כדור בקוטר שלושה מטרים ובמרחק 80,000 קילומטר. המשך קריאת הפוסט ""הירח המלא מחולל גאוּת במחשבות""

השלג הנצחי של האוקיינוסים

בעבר האמינו שמגנטים מכוונים אל כוכב הצפון.

*

יֵשׁ צִפֳּרִים שֶׁנּוֹדְדוֹת בַּהֲלִיכָה. (איאן ניוטון)

* המשך קריאת הפוסט "השלג הנצחי של האוקיינוסים"

של נעליךָ

כמה הערות מתוך ספרו של ג'ון גריבין "אבק כוכבים" (פינגווין, 2000)

  • "החיים מתחילים בתהליך של היווצרות הכוכבים. אנו עשויים אבק כוכבים. כל אטום של כל מרכיב בגופך, למעט מימן, יוּצר בתוך כוכבים, פוזר לרוחב היקום בהתפוצצויות כוכביות גדולות, ומוחזר עד שנהיה חלק ממך".
  • כדור הארץ הוא שְׁיָר של ענן הגז שממנה נוצרה מערכת השמש. 99.86% מהחומר נמצא כיום בשמש עצמה; ממה שנותר (0.14%) שני שליש נמצאים בצדק (יופיטר). משאר ה-0.05% נוצרה כל שאר מערכת השמש, כולל כדור הארץ.
  • התהליך הוא בערך כזה: כוכבים מדור ראשון עשויים כמעט אך ורק מימן והליום; כעבור כמה מיליארדי שנים הם התפוצצו; מהשיירים נוצרו כוכבים מדור שני שבהם נוצרו יסודות נוספים כמו פחמן וחמצן; גם כוכבים אלו התפוצצו; משיירי הכוכבים האלו נוצרה מערכת השמש, ובתוכה כדור הארץ. זה דור הנכדים של היקום, והוא יורש את הישגי הדורות הקודמים [זה נשמע כמעט כמו רומן ישראלי קנוני]. המשך קריאת הפוסט "של נעליךָ"

"בשממה זו למדתי שוב כיצד לישון"

(הערת הסבר: ב"קינדל", הספר האלקטרוני של אמזון, יש פונקציה של סימון קטעים בקו תחתי. כל קטע שאתה מסמן מועתק ונשמר אוטומטית בקובץ מצטבר, וכך נוצרת מעין מחברת ציטוטים, שאתה קורא אחרי כמה חודשים ולא זוכר שסימנת, ומה היה ההקשר. אני מתרגם כאן חלק קטן מהציטוטים)

"בשממה זו למדתי שוב כיצד לישון". (תומס מרטון, "כשהעצים אינם אומרים דבר")

*

"אני עצמי חלק ממזג האוויר וחלק מהאקלים וחלק מהמקום, ויום שחלף מבלי שחלקתי באמת בכל זה אינו כלל בגדר יום". (תומס מרטון)

*

"תמיד רציתי לכתוב על אודות הכול". (תומס מרטון)

*

"יש לנו מכשיר שטס לנוגה, וכשהוא יעבור בסמוך לה הוא יראה במשך שלושים שניות את העננים שמעליה. זה יקרה בדצמבר. ואז המכשיר יטוס החוצה אל שום-מקום. הוא יהיה עין בשום-מקום". (תומס מרטון)

* המשך קריאת הפוסט ""בשממה זו למדתי שוב כיצד לישון""

דיירי מִשְנֶה

לואיס תומס, ב"חיי התא" שהזכרתי בפוסט הקודם, מספר על יצור חד-תאי בשם Myxotricha paradoxa, שמתגורר במעמקי מערכת העיכול של טרמיטים אוסטרליים. בלעדיו, העץ שאוכל הטרמיט, בלי קשר לכמה הטרמיט ילעס, לא יוכל להתעכל. המיקסוטריכה מאפשר לטרמיט להפריש את העֶצָה (ליגנין) שאותה אין הוא יכול לעכל, ושאותה הוא מנצל כחומר לבניין הקן. בלי המיקסוטריכה לא היו טרמיטים. מה שאפשר לכנותו "טפיל" מאפשר למעשה את חיי המארח.

נראה שלמיקסוטריכה יש שוֹטוֹנים (מעין זנב ארוך, כמו בתאי זרע) שמאפשרים להם לנוע בתוך מערכת העיכול של הטרמיט. למעשה, בהגדלה רבה יותר, השוטונים הללו מתבררים לא כאיברים של היצור, אלא כיצורים אחרים, ספירוכטה, סוג של חיידק, שחיברו את עצמם במרווחים סדירים למיקסוטריכה והם מזיזים אותו.

וכאילו לא די בכך, נראה שיש למ' אברונים אובליים, קרובים לספירוכטה. אבל אם מגדילים עוד רואים שגם אלו יצורים נפרדים, חיידקים אחרים, שחיים בסימביוזה עם הספירוכטה. דיירי מִשנה של דיירי המִשנה של הטרמיט, שאף הוא דייר משנה, נגיד, בבית או בעץ.

פתאום הבנתי את העולם על פי צמד המילים: דיירי מִשנֶה.

כדי שהמטפורה של דיירי המִשנה לא תטעה: מדובר במאות אלפי דיירי משנה בסביבת המיקסוטריכה.

מושבה של טרמיטים יכולה להכיל עד עשרה מיליון טרמיטים.

*

למאמר של לין מרגוליס ודוריון סגן באותו נושא >>>