מרק פול-שום-עגבניות

שיני שום קלופות מראש שלם, מעוכות
בצל וכרישה, קצוצים
400 גרם פול יבש מקולף (יש פול שנמכר מקולף, למשל בסופר "עדן". קילוף פול היא מלאכה מייגעת, לכן מאוד כדאי ללכת על הקלוף)
100 גרם עדשים שחורות או כתומות [אפשר קצת פחות פול וקצת יותר עדשים, אבל הפול צריך לשלוט]
שמן זית לסיר
קופסת עגבניות תמר (כ-400 גרם)
2 תפוחי אדמה לבנים גדולים
גזר אחד - הכנסתי כגחמה אקסצנטרית ברגע האחרון.
מלח ופלפל; כמון - 2 כפיות משמעותיות; מעט פלפל אדום [צ'ילי]
1.5 ליטר מים רותחים.
לטגן את הבצל והכרישה, להוסיף את שיני השום ולפני שישחימו, להוסיף את הקטניות ולערבב, 
אח"כ את תפוחי האדמה, אח"כ את העגבניות והתבלינים, אח"כ את המים הרותחים. 
אחרי הבאה לרתיחה - בישול שעתיים על אש קטנה
מומלצת סחיטת לימון לפני ההגשה מעל הצלחת.

הלב של המרק

 יהודית הנדל, בספר הנפלא "כסף קטן" (ספרי סימן קריאה, הקיבוץ המאוחד 1988), כותבת את המשפט הבא: "זה חשוב לערבב טוב ושבכל צלחת יהיה 'הלב של המרק'". המשפט הזה הוא גם עצה מצוינת לכותבים או לאמנים בכלל. לשאוף למצב שבו בכל משפט, בכל משיכת מכחול, בכל תנועה של ריקוד, בכל תיבה בפרטיטורה, נמצא הלב של היצירה. הלב יכול להופיע במופעים שונים, אבל ביצירה כזאת בכל משפט שתפתח תכיר את היצירה ואת היוצר. למרות שהמרק מורכב מחומרים שונים, כלומר יש לו כביכול לבבות שונים, סוד הערבוב מאפשר לחומרים השונים לבטא כל פעם מחדש את "הלב של המרק". ואם זה קורה משפט אחרי משפט, כמו שאכן קורה אצל הנדל ברבים מסיפוריה, לפנינו יצירה גדולה (אם אתם רוצים לקרוא סיפור גדול אחד השנה, קראו את "שמלות המשי של גב' קליין" מתוך הספר "ארוחת בוקר תמימה").

לפני שעה קלה המצאתי, לכבוד המרק של יהודית הנדל ותוך כדי מחשבה על המשפט הנ"ל, מרק, שלמיטב שיפוטי הוא שיא עבודתי בתחום המרקאות עד כה. להלן המתכון: להמשיך לקרוא

מרק גזר צהוב-סגול עם שני סוגי עדשים (מתכון בכורה באתר)

אני מרשה לעצמי, לראשונה בתולדות האתר הזה, להעלות מתכון. המצאתי את המרק הזה היום. אני בטוח שיש בספרי המתכונים מרקים דומים, אבל משהו בשילוב המסוים הזה הִתעלה. אולי זה המרקם של הגזר ואולי המאבק הסמוי בין העדש לגזר-בטטה.

החומרים:

  • 6 גזרים סגולים, 6 גזרים צהובים (מוכרים כאלה בשוק בנמל ת"א ב-10 ש"ח בלבד לצרור גדול, ובטח בעוד מקומות), קצוצים או מגוררים. נראה לי שעם גזר כתום רגיל זה לא יעבוד
  • תפוח אדמה חצי-סגול גדול (אני מניח שגם תפוח אדמה לבן רגיל יעבוד), קלוף וחתוך לקוביות
  • בטטה אחת לא ענקית, קלופה ופרוסה
  • בצל גדול אחד ושן שום אחת לפחות, מעוכה
  • כוס של עדשים כתומות וירוקות, בערך חצי-חצי, שטופות במסננת רגע לפני ההוספה לסיר
  • כפית גדושה כמון
  • כפית מלח ים (או מלח אחר)
  • חצי כפית פלפל לבן (או שחור)
  • שמן זית "עד שנעים בסיר" (אייל שני)
  • ליטר וחצי מים רותחים

ההכנה בעצם מובנת מאליה – מרתיחים שמן עם הבצל והשום (את השום מוסיפים רק בסוף הטיגון), מכניסים את הירקות, מערבבים על אש גבוהה 5 דקות, מוסיפים את המים, העדשים והתבלינים, מביאים לרתיחה ומבשלים שעה בסיר כבד ומכוסה על אש קטנה. טוחנים חלקית במיקסר יד. יוצא מרק כהה וכבד, שמסתיר בתוך הצבע שלו את הדברים הכתומים.