בגלל טעות של הפּקיד הממונה הושמעה הצפירה של יום הזיכרון בשעה 11 בבוקר של יום העצמאות שלמחרת. מכיוון שאיש לא חשד שמדובר בטעות, ובגלל "תקדים מלחמת יום כיפור", אצו ההמונים למקלטים, גוררים אתם את כמויות המזון שהכינו מבעוד מועד לארוחה הבשרית המסורתית. לאחר כמה שעות שבהן היו הרחובות בכל רחבי הארץ ריקים לגמרי, וכל תושביה שהו מתחת לפני האדמה, ממתינים עד שיבורר העניין, צמודים למקלטי הרדיו, התבררה הטעות, והאות ניתן לצאת מן המקלטים ולחזור לשִגרה. למרבה ההפתעה התברר כי כוחות סוריים ניצלו את ההזדמנות וכבשו בינתיים את המדינה כולה, לרבות השטחים הכבושים בגדה המערבית ובעזה. בשנה שלאחר מכן הושמעה הצפירה של 11 בבוקר ביום הנכון, לאחר שהפּקיד הממונה פוטר ממשרתו עוד לפני חג השבועות.
3 תגובות בנושא “צפירה (סיפור ליום העצמאות)”
סגור לתגובות.
יותר סביר להניח שהיו אלה הכוחות של המתנחלים.
אהבתיאהבתי
זה לא צריך להיות חג הקורבן ?
אהבתיאהבתי
רק בגלל כמה עוכרי ישראל, שהחליטו שהשנה הם לא עומדים בצפירה.
כשיצא קהל מגיבי וויינט מן המקלטים, הוא עשה בהם שפטים.
אהבתיאהבתי