
[1] אני הולך במוזיאון בברלין. מול ציור של ברונזינו אני נזכר בל"ד ששלחה לי פעם את הציור הזה באימייל וחושב לעצמי שאחרי שאגמור את הסיבוב אגש לחנות המוזיאון כדי לקנות גלויה של הציור ולשלוח לה לתל אביב. אני רק לא זוכר את מספר הבית שלה. 12? 18?.. לרגע אני מגלגל בראשי את המספרים ומנסה להיזכר, עובר לאולם הסמוך במוזיאון, ושם רואה את ל"ד.
[2] בבוקר אני יושב לכתוב פרק על עשים בספר החרקים המתהווה. ציטטתי בו מתוך ספרה של ע"ג. אחרי שעתיים אני מקבל מע"ג בווטסאפ תצלום של עש.
[3] באותו יום של [2], כמה שעות אחר כך: אני נכנס ל"תולעת ספרים". יושבת שם מישהי שנראית לי מוכּרת אבל איני מצליח להיזכר בשמה. מבטינו נפגשים לרגע אבל לא יותר. אחר כך בדרך הביתה אני מבין מי זאת היתה – ר"ה. כשאני מגיע הביתה אני כותב לה מייל מתנצל על שלא אמרתי שלום. אני מסביר לה שלא הייתי בטוח שזאת היא וכו'. להפתעתי היא אומרת לי שהיא לא היתה שם; זאת לא היתה היא. אבל היא מספרת לי שבאותו יום היא לימדה בבית הספר טקסט שכתבתי.
[4] תרגמתי קטע מהיומנים של הנרי דיוויד ת'ורו והעליתי לאתר. זה טקסט על אגם וולדן במסצ'וסטס, ארה"ב. שלחתי קישור לטקסט באתר למישהו. בטעות לחצתי על עוד שֵם בווטסאפ וכך יצא ששלחתי את הקישור לעוד מישהי, א"ג. ראיתי אותה לאחרונה לפני כחמש שנים. היא כתבה לי תודה – משָם. מתברר שהיא קיבלה את הקישור בעודה על שפת האגם.
[5] גן בוטני. אני מבחין על מדרגה בצב קטן הפוך על גבו. אני ניגש, הופך אותו, מעביר אותו לשטח מישורי לא רחוק, כדי שלא ייפול שוב. המדרגות גבוהות ממנו.
אני חוזר לגן אחרי שבוע, באותו יום ובערך באותה שעה. כשאני מתקרב למדרגות אני נזכר בצב מהשבוע שעבר. אחרי שני צעדים אני רואה שהצב שוב שם. על אותה מדרגה. הפוך.
—
"תודעה קיבוצית" ואולי מפגש בין "יקומים מקבילים" – תאוריה מקובלת בפיזיקה המודרנית.
אולי תעניין אותך סדרת הרשומות " מיסטיקה, על טבעי ומדע":
https://kankan111.blogspot.com/p/blog-page_30.html
אהבתיאהבתי
5.11.17. מחכה לתחילת המפגש. מבחינה בקולות הצרצר שמגיעים מהמחסן, מקשיבה. נכנס ד"ב, המנחה. על חולצת הטי שלו – צרצר. ערב, "מילתא", סדנת הייקו.
אהבתיאהבתי
אני זוכר את זה. תודה
אהבתיאהבתי
נזכרתי ב"המחברת האדומה" של פול אוסטר, ספרון אדום קטן וקליל על מקרים שקרו לו.
אהבתיאהבתי
מקסים ומפליא (במיוחד מראה הצב ההפוך – ההתמזגות של הסינכרון עם הטבע)
אהבתיאהבתי
תחושה הרוקי מורקמית. . . .
אהבתיאהבתי
צרוף מקרים הוא דרכו של אלוהים להשאר אנונימי
אהבתיאהבתי