הכריכה של כריכות הספרים

נתקלתי היום בספר הזה, שעניינו חנויות ספרים מרשימות בעולם, בחנות של מוזיאון תל אביב. לא רכשתי אותו מפאת מחירו (ארבע ב-1,000), אבל עיינתי בו ביסודיות בחנות. אין הרבה מקרים בהם שם עצם מסוים ("חנות ספרים", במקרה זה) משנה לגמרי את משמעותו, מתרחב, נפתח לאזורי חלום, אחרי קריאה בספר. כאילו היה מתברר שהמילה "פטיש" כוללת גם כלי בעל כנפיים.

והרי זה הדבר הכי חשוב בספרים, ולכן גם בחנויות המוכרות אותם: היכולת של התרחבות המחשבה, הדמיון, הרגש, ההשקפה, הידיעה, ההומור, וכדומה. במילים אחרות, הספר הזה עושה ביחס למושג "חנות ספרים" מה שספרים טובים עושים ביחס לעולם, והוא מראה שיש חנויות ספרים שנראות בעצמן כמו קריאת ספרות. כמו שיש טיולי טעימות יין, אפשר לחשוב על טיולים הממוקדים אך ורק בחנויות ספרים. איזה טריפ זה יכול להיות! שנה שלמה שבּה כל יום נמצאים רק בחנויות ספרים מן הסוג הזה, עוברים מחנות לחנות, סביב העולם. וכדי לאפשר את המשך המסע בלי כובד מטען, מותר יהיה לקנות רק ספר אחד בכל חנות. לא יותר! (אני מתלוצץ, כמובן).

לא כל החנויות בספר מרהיבות ומסעירות באותה מידה, אבל כל החנויות המתוארות בספר "כתוּבות" (מעוצבות ומאורגנות) כל אחת באופן ייחודי ואני מניח שגם בבחירת הספרים. יש ספרים שאי אפשר להכניס לחנות שנראית ככה:

Livraria Lello

ליוורריה לֶלוֹ. זאת אחת החנויות המרשימות בספר. היא נמצאת בפורטו, פורטוגל. היא נוסדה ב-1906. בשביל חנות כזאת הייתי לומד פורטוגלית. היא כמעט מפוארת מדי, מעין כנסיית אר-נובו: איך אפשר להיכנס ופשוט לבחור ולקנות שם ספר? אני מניח שזה מצריך אימון מסוים. ואיך אפשר להשוות את החנות הזאת לחנות-רשת רגילה בישראל, או לאתר אינטרנט שמוכר ספרים? כמה טעם אנו מאבדים בהזמנה המהירה של ספר באינטרנט, כמו בהזמנה של מזון עם שליח על טוסטוס. רק לדמיין את זה: להתלבש במיוחד ליציאה לחנות הספרים; להגיע; להסתובב כמה שעות, לקרוא קצת, להירדם, להתעורר, לחפש את הספר המבוקש, למצוא כמה ספרים אחרים על הדרך… בחנות כזאת הספר הוא משהו כמו עץ נדיר שאתה נוסע הרחק כדי לטפס עליו.

אפשר להבין הרבה על מצב הספרות בישראל לא רק מעיון בספרים עצמם, אלא מעיון בחנויות שמכילות אותן. אפשר לומר שפני החנות כפני הספר ה"טיפוסי" שהיא מוכרת. חנות ספרים היא כמו הכריכה של כל כריכות הספרים שבתוכה. לקנות ספר טוב בחנות ספרים גרועה זה כמו לאכול ארוחת גורמה במרתף של מתנ"ס. אין פלא שאיש לא עושה זאת. ביחס לארוחה, כוונתי.

===

ואני מנצל את הרשימה על חנויות הספרים כדי להזמין לשלושה אירועים עתידיים:

ב-22.5 בשעה 20:00 ב"תמול שלשום" בירושלים, אשוחח על משה אבן-עזרא, בהקשר של "אחות שמש" ובכלל.

ב-10.6 ב-12:00 ב"קרון הספרים" בקרית טבעון, אשוחח עם חוקרת החרקים ד"ר נטע דורצ'ין על "עולם קטן".

ב-30.6 בשעה 19:00 בחנות "תרשישה" בירושלים, שיחה על "עולם קטן".

4 תגובות בנושא “הכריכה של כריכות הספרים”

  1. בפתח החנות היפה הזו, יש ערמות של ספרי 4 ב-100. אז מה שווה כל הרהב הזה? אני חדלתי בשל כך להיכנס לחנויות הרשת. והנה החנות המעוצבת היפהפיה הזו לקתה גם היא ביחס אל ספרים כאל עגבניות.

    אהבתי

    1. הלוואי שיחזרו מבצעי ה4 ב-100 ואני אוכל לקנות יותר ספרים. הבזיון הזה של ספר ב 100 שקל מכחיד את כל הענף. בתחום המוזיקה הבינו כבר את הפרדיגמה החדשה, וכך צריך גם בתחום הספרים. תאימות את עצמכם או תעלמו.

      אהבתי

  2. דרור, הבעיה הגדולה היא שחנויות הספרים מתפרקות והספריות תלכנה בעקבותיהם. ובסופו של יום אנשים יחפשו מידע באמצעות דאטא בייס או מנועי חיפוש ולא ייקראו מראש עד תום ולכן לא יהיה מאומנים בלהבין תהליכי מחשבה מורכבים. וזו כבר מציאות שקוראי הרשתות החברתיות מתאמנים בה כעת (כבר עשור או שניים).
    בעצם, הרשתות החברתיות הן רשת להפצת מסרים חד-משמעיים ברובם. אתה לא רומז ולא הולך סחור-סחור שם. אתה כותב הודעה די ישירה הקוראת לפעולה (קיראו, השתתפו, הקשיבו, צפו, קנו, תימכו, החרימו) אבל עולם המחשבה האנושי צריך הרבה יותר מקריאות והודעות.
    יותר מכך, מעבר לכך שכמה חנויות ספרים שנהגתי להסתובב בהן לא מעט נסגרו בשנים האחרונות או שינו את פניהן (למכשירי כתיבה, ציוד משרדי וציוד מחשב), יש איזו מציאות שנשמטת תחת הרגליים. אני חושב, שבין כה, אדם שמבקש לכתוב בצורה שאינה עולה עם תבנית ז'אנרית פופולרית מסוגל להגיע לקהל יעד מוגבל (בארץ — מאות קוראים או קצת יותר במקרים נדירים), אבל אם בעבר, עד לא מזמן, ניתן היה לסמוך על הימצאותם של אנשים שטקסטים "אחרים" מעניינים אותם והם אינם מעוניינים לקרוא עוד ועוד מאותו הדבר; נדמה לי שגם מספר הנכונים/ות לקרוא ספרות כזאת הולך ומצטצמם, כאילי צפון או כדובי פנדה.
    אני רואה את הקושי של תלמידים צעירים להבין טקסטים פילוסופיים או מיסטיים לא מאוד סבוכים ולפעמים זה מעורר בי תערובת של צער ותימהון, כי אולי אחד ממאה ינסה להיכנס לתוך עולמם מעבר ממה שמוצע לו בשיעור.

    אהבתי

  3. ב Livraria Lello אתה צריך לקנות כרטיס כדי להיכנס אליו ותמיד יש תור של אנשים בכניסה. אתר ידוע.

    אהבתי

להגיב על יעל חבר לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: