דבר לא רגיל / ריימונד קארבר

הִתְעוֹרַרְתִּי כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ מָחוּק. אֱלֹהִים יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי כָּל הַלַּיְלָה, אֲבָל רַגְלַי כּוֹאֲבוֹת.
מִבַּעַד לְחַלּוֹנִי, דָּבָר לֹא רָגִיל מִתְרַחֵשׁ.
הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ תְּלוּיִים זֶה לְצַד זֶה מֵעַל הַמַּיִם.
שְׁנֵי צְדָדִים שֶׁל אוֹתָהּ מַטְבֵּעַ. אֲנִי יוֹצֵא מֵהַמִּטָּה
לְאַט, בְּדוֹמֶה מְאֹד לַדֶּרֶךְ שָׁבָה אָדָם זָקֵן אוּלַי מְתַמְרֵן
מִתּוֹךְ מִטָּתוֹ הָמְעוּפֶּשֶׁת בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף, מִתְקַּשֶּׁה
לְרֶגַע אֲפִלּוּ לְהַשְׁתִין. אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי:
זֶה וַדַּאי רַק מַצָּב זְמַנִּי.
בְּעוֹד שָׁנִים מְעַטוֹת, אֵין בְּעָיָה. אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט מִבַּעַד
לַחַלּוֹן שׁוּב, סְעָרַת רְגָשׁוֹת פִּתְאֹמִית.
פַּעַם נוֹסַפְתְּ אֲנִי נִצְמָת מוּל יֹפִי הַמָּקוֹם הַזֶּה.
שִׁקַּרְתִּי אִם אָמַרְתִּי אֵי-פַּעַם דָּבָר סוֹתֵר.
אֲנִי זָז קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הַזְּגוּגִית וְרוֹאָה שֶׁזֶּה קָרָה
בֵּין מַחְשָׁבָה אַחַת לָאַחֶרֶת. הַיָּרֵחַ
נֶעֱלַם. שָׁקַע, סוֹף סוֹף.

מתוך: אולטרמרין (1986)
תרגם מאנגלית: דרור בורשטיין

ריימונד קארבר / החלון

סוּפָה נָשְׁבָה בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר וְהִפִּילָה
אֶת הַחַשְׁמַל. כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי
מִבַּעַד לַחַלּוֹן, הָעֵצִים הָיוּ חֲצִי שְׁקוּפִים.
כְּפוּפִים וּמְכוּסִים כְּפוֹר. שַׁלְוָה גְּדוֹלָה
נָחָה עַל אֲזוֹרֵי הַכְּפָר.
הֲרֵי יָדַעְתִּי הֵיטֵב. אֲבָל בָּרֶגַע הַהוּא
הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמֵּעוֹלָם בְּחַיַּי לֹא הִבְטַחְתִּי
הַבְטָחוֹת שָׁוְא, וְלֹא בִּצַּעְתִּי אֲפִלּוּ
מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן אַחַד. הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי הָיוּ
יְשָׁרוֹת. מְאֻחָר יוֹתֵר בַּבֹּקֶר הַהוּא,
מִטֶּבַע הַדְּבָרִים, הַחַשְׁמַל חָזַר.
הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה מֵאֲחוֹרֵי הָעֲנָנִים,
מַפְשִׁירָה אֶת הַטַּל הַקָּפוּא.
וְהַדְּבָרִים נוֹתְרוּ כְּשֶׁהָיוּ קֹדֶם.

מתוך: אולטרמרין (1986)
מאנגלית: דרור בורשטיין

ספטמבר, שלושה פרקים מאלגיה

 

תצלום: ד"ב

 

~

תַּדְהֵמָת עָרֵי תַּיָּרִים בְּרֵאשִׁית הַחֹרֶף
"סֶפְּטֶמְבֶּר", "אוֹקְטוֹבֶּר" – כָּאן מִלִּים לֹא נוֹחוֹת
יִתְקַבְּלוּ כִּגְזַר-דִּין שֶׁהֻצְמָד אֶל הַקִּיר (אֶל הַגַּב)
נְטוּשׁוֹת כָּמוּבַן תַּדְהֵמָת הַנְּטִישָׁה
שֵׁמוֹת כְּמוֹ גָבִּיצֶ'ה, צֶל אַם זֶה, לִיל סוּר מֶר
רַק בָּא פְּרוֹפֶסוֹר חֹרֶף בְּמִשְׁקפיו אוֹזְנָיו הַשְׂעִירוֹת הַסְוֵדֶר שֶׁסָּרְגָה אִמוֹ
מָתַי קָשֶׁה לוֹמַר אוּלַי הַמֵּאָה ה-15 הוּא מִתְבַּדֵּחַ אוּלַי בָּרֵנֵסַנְס הַצְּחוֹק דּוֹעֵך
הַשְּׁעַרִים נִּסְגָּרִים תְּרִיסי הָעִיר מוּרָדִים בְּקוֹל קִרְקוּשׁ הַקֹּר מִתְדַּפֵּק לֹא
מִתְדַּפֵּק חוֹלֵץ נַעַלַיִם בְּתוֹכְכֵי הַבַּיִת מִתְמָתֵחַ כְּבָר בָּרוּר הוּא כָּאן הוּא כָּאן הוּא כָּאן וְיִשָּׁאֵר
בָּעִיר מוֹכְרֵי הַגְּלִידָה סוֹבֵבִים
בָּרְחוֹבוֹת מַגִּישִׁים גְּבִיעִים אֶל הַתְחָלוֹת שֶׁל שֶׁלֶג הָאֲגַם קָפָא עוֹד טֶרֶם שֶׁקָּפָא
סְפִינוֹת שַׁעֲשׁוּעִים רֵיקוֹת הוֹלְכוֹת מִסַפְסָלֵי הָעֵץ שׁוֹאֲלִים אוֹתָנוּ גֶּרְמַנִית
תַּיָּרִים אִיטַלְקִים קִווּ כְּמוֹתֶנוּ לִמְצֹא "מַשֶּׁהוּ אַחֵר" לָשׁ
ֶבֶת וְלִכְתֹּב

שִׁירָה בַּסִּגְנוֹן הַיָּשָׁן בָּתִּים מְשֻׁלָּשִׁים הִוַּדְעוּת חֲטוּפָה חָרוּזָה בְּשׁוּרַת הַסִּיּוּם
בִּמְקוֹם זֶה מוֹלִיכִים אוֹתָם בְּמַעְגָּלִים סְבִיב הָאֲגַם מַצְבִּיעִים אֶל הַגְרוֹסְגְלוֹקְנֶר מְנִיעִים קְצוֹת
אֶצְבַּעוֹת כְּמוֹ לוֹמַר בְּאִיטַלְקִית "לֹא בְּדִיּוּק… אֵיךְ לוֹמַר זֹאת בִּשְׂפָתְכֶם… אוֹךְ…"
כִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג מַבְטִּיחִים מָחָר יִהְיֶה קַר יוֹתֵר אֲבָל
הָעֲנָנִים יִסעוּ מִכָּאן צָפוֹנָה וְהֶהָרִים יִתְבַּהרוּ
עַל חוֹף הַיָּם הַאָדְרִיאָטִי נוֹכַח אֶרֶץ דִּמְיוֹנִית שֶׁשֵּׁם לָהּ יוּגוּסְלָבְיָה
גָבִּיצֶ'ה מָרֶה גָבִּיצֶ'ה הָרֵנֵסַנְס
בְּגָבֵּנוּ לְנֶגְדֶנוּ הַיָּם שֶׁטֶּרֶם נִתָּנָה לוֹ תְּקוּפָה בָּרֶצֶף שֶׁל תּוֹלְדוֹת הָאָמָּנוּת
צַיָּרִים מְצַיְּרִים עֲדַיִן אֶת הַיָּם הֲרֵי לָכֶם עֻבְדָּה לַחֲשֹׁב בָּהּ אֲרֻכּוֹת
תַּיָּרִים אוֹסְטְרִים שֶׁכָּסְפָּם אָזַל מִשְׂתָרְעִים עַל הַחוֹף הַאָדְרִיאָטִי מְדָּמִים לִרְאוֹת מוּלָם
מַה שֶׁנּוֹתָר מִן הַמַּמְלָכָה הַמְּפֹרֶקֶת סֶרְבִּים קְרוֹאָטִים יֵשׁ עָתִיד לִשְׁחִיטַת הָעַמִים לַזְּוָעָה
כָּאן מִכָּל מָקוֹם שָׁקֵט וְקַר כְּלוֹמַר לְעֵת עַתָּה
אוֹקְטוֹבֶּר בָּחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל אִיטָלְיָה לֹא ג'וֹטוֹ לֹא פִּיֶרוֹ לֹא אָמָּנוּת הָרֵנֵסַנְס לֹא
פְּסליו שֶׁל דּוֹנָטֶלוֹ הַמִּלָּה קָנָלֶטוֹ נְעוּצָה רְחוֹקָה בִּתְעָלוֹת הַצָּפוֹן הַגַּלֶּרְיָה הַיְּחִידָה
לְצִיּוּר סְגוּרָה מֵאָז 87'
תּוֹשָׁבִים מְגִיחִים יֵשׁ בָּעִיר תֵּבַת דֹּאַר אַחַת יוֹם הָאִסוּף יוֹם רִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן בְּכָל חֹדֶשׁ
הוֹ הַזְּמַן בּוֹ גְּלוּיָה מִגָבִּיצֶ'ה כְּבָר עָזְבָה אֶת הַיָּד אַךְ עֲדַיִן לֹא בָּאָה אֶל יָד הַמְּצַפֶּה לָהּ
הַמִּכְתָּבִים כְּבָר נִשְׁלְחוּ אַךְ תְּשׁוּבָה לֹא הִגִּיעָה
רַק רְצוּעַת הַחוֹף הַזּוֹ הָהַר מִגְדָּל-הַמַּצִּיל שֶׁאֶפְשָׁר לְטַפֵּס וּלְהַרְהֵר בּוֹ כִּמְשׁוֹרֵר רוֹמַנְטִי
כְּאֵלֶּה שֶׁנָּהוּג לָתֵת עַל עֲטִיפוֹת הדִיסְקִים שֶׁל הַמוּסִיקָה שֶׁל בְּרַהְמְס אוֹ שׁוּבֶּרְט מַלְחִינֵי הַסְּתָו
מִי יְנַגֵּן אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּצֶל-אַם-זֶה הָעִיר שֶׁלְמוּלָה אֲגַם בְּמָלוֹן הֶרצוֹג מִתְאַכְסֵן עַל פִּי שְׁמוּעָה
דֻּכָּס ושַׂר הַמַּיִם שֶׁל וָדוּז בַּמִּזְו
ָדָה אֲלְפֵי כְּתָרִים זָהָב לִשְׁפֹּך פֹּה
בַּקָּזִינוֹ
לֹא אָמָּנוּת אֶלָּא הַחוֹל הָרָטֹב הַשָּׁמַיִם הַיּוֹצְרִים אֶת הַמַּלְבֵּן שֶׁל אוֹקְטוֹבֶּר בְּאִיטַלְיָה
הרִפְיוֹן שְׁאֵלוֹת הַיְּלָדִים עַל אוֹדוֹת אֱלֹהִים עוֹנִים לָהֶם אִם עוֹנִים בִּתְנוּעַת יָד קַלָה
פְּסַנְתְּרָנִים בָּרְחוֹב מִתְחַזִּים לִפְסַנְתְּרָנִים שֶׁשְׁמָם אָרָאוּ אוֹ הוֹרוֹבִיץ
מַצִּיעִים בְּטוּרְקִית תַּקְלִיטוֹרִים צְרוּבִים לִמְכִירָה בָּחֲצִי יוּרוֹ שְׁלֹשָׁה תְּמוּרַת מַטְבֵּעַ שֶׁל 1
"וְאֶת הַפַנְטַסְיָה שֶׁל שׁוּמָאן הִקְלַטְתִּי כְּאָשֵׁר עוֹד הָיְתָה תְּהִלָּתִי כָּאן רַבָּה, זֶה הָיָה… אָה, בְּיוּלִי"
וְהוּא מוֹנֶה אֶת הַשָּׁנִים עַל אֶצְבַּעוֹת מְטוּפָּחוֹת בְּעוֹד אַתֶּם הוֹלְכִים מִשָּׁם
מָקוֹם כָּזֶה קָשֶׁה לִתְעוֹת בּוֹ אַךְ אַתֶּם תּוֹעִים וְהִנֵּה מִתְבּרר הֲרֵי זֶה כְּבָר הַחֶדֶר
כָּאן יְשֵׁנִים לֹא בְּשָׁעוֹת אֶלָּא בְּקִילוֹמֶטְרִים חַדְרָנִיוֹת מְרַחֲפוֹת עַל קְצוֹת הָאֶצְבַּעוֹת אוֹרְחֵינוּ
יְקָרִים לָנוּ אוֹמְרִים שֶׁבְּקוֹמַת הַקַּרְקַע יֵשׁ כַּמָּה דּוּבִּים שֶׁמְּנַהֵל גַּן-הַחַיוֹת מָסַר עַד יַחֲלֹף הַחֹרֶף
כְּלוֹמַר בְּהֲנָחָה שֶׁיַּחֲלֹף וְשׁוּב תָּאִיר הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַסַּפְסָלִים בַּ- gardenהָאַנְגְלִי שֶבְּגָבִּיצֶ'ה
בְּתוֹךְ סְנִיפֵי הָאֹכֶל הַמַּהִיר מֶקְדוֹנָלְדְס פִּיצוֹת מֶקְסִיקוֹ הֶחָדָשָׁה נְיוּ-אָמְשְׂטֶרְדָם בֶּרְלִין הַמֻּעְתֶקֶת
צוֹנְחִים אֶל סַפְסָלִים חוֹשְׁבִים שׁוּב עַל הַבַּיִת מִי יוֹדֵעַ מַה קָרָה לְכָל הַנִּשְׁאָרִים מֵאָחוֹרֵינוּ
בִּקְצֶה הַגַּן אָנוּ רוֹאִים מֵעֵין מַלְאָךְ יוֹשֵׁב וּמְדַבֵּר אֶל בִּרְזִיָּה לְצַד בֵּית-כְּנֶסֶת


 

תצלום: יורם קופרמינץ

 

 

~

 

חוֹף קָאבוּר, נוֹרְמָנְדִי. שְׁלוּלִיוֹת אוֹר שֶׁמֵעַל קַו הַחוֹף

בָּהֶן עוֹמְדִים וּמַחֲזִיקִים

כַּדּוּר מִשְׂחָק. בַּשְּׂדֵרָה הָאַנְגְּלִית כְּבָר בּוֹדְקִים מִטְרִיּוֹת

פּוֹתְחִים וְסוֹגְרִים, מַחְלִיקִים עַל הַיְּרִיעָה.

סוֹכְנִים בֶּלְגִים עוֹבְרִים כָּאן בִּמְעוּפָם צָפוֹנָה. מִישֶׁהוּ מַבְחִין בְּעָנָן וְנִשְׁכָּב עַל הַחוֹל.

טִפּוֹת מַיִם מִן הַמִּטְרִיּוֹת הַנִּפְתָחוֹת מַהֵר מִדַּי. הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה

צוֹחֶקֶת, גַּם הַשָּׁנָה הִקְדִּים הַחֹרֶף לְהַגִּיעַ אֶל קָאבוּר. טִפּוֹת

הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה אוּלַי? הִיא אֵינָהּ מַשְׁגִּיחָה בַּהֶבְדֵּל.

הַיּוֹם סוֹגְרִים אֶת מוֹעֲדוֹן הָבְּרִידְג'. הַקָּזִינוֹ יַמְתִין לְאַחֲרוֹנֵי הַמְּהַמְּרִים. הַקָּזִינוֹ מַרְוִיחַ אוֹתָנוּ

תָּמִיד. נַמְתִין עַד יַעֲבֹר הַקֹּר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵינוֹ יָפֶה לִקְלָפֵינוּ. אֲסִימוֹנֵי הַהִמּוּרִים מִצְטַנְפִים עַל הַבַּד.

כְּבָר רָאִינוּ חוֹלֵף אֶת הַכֹּל. לֹא רָאִינוּ דָּבָר. הִפְסַדְנוּ בְּקַלּוּת

אֶת כֹּל אֲשֶׁר הֻקְצָה לָנוּ לְמַטָּרָה אַחַת וִיחִידָה.

אָנוּ יוֹרְדִים בַּחֲלִיפוֹת אֲשֶׁר הִמְתִינוּ כֹּל הַסְּתָו אֶל הַחוֹלוֹת הָקְרִירִים. חֲלוּדָת הַכִּסְאוֹת מִתַּחַת נַעֲלֵינוּ, נִיעַ הַגַּרְבַּיִם בְּמַשַׁב הַיָּם, מַחְשָׁבוֹת עַל הַפְלָגָה. כָּאן צֻלַּם הַסֶּרֶט

"רוֹקֶמֶת הָתַּחְרָה". הֻפְנָה אֵלֵינוּ מַבָּט. מָרְסֶל עוֹבֵר עַל חֻלְצוֹת הַטְּרִיקוֹ שֶׁל מוֹכְרֵי הַשַּׁמֶּנֶת.

קִוָּה לִמְשֹׁךְ תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל חוֹקְרֵי הַסִּפְרוּת. אַךְ חוֹקְרֵי הַסִּפְרוּת כְּבָר חָזְרוּ אֶל הָעִיר,

פְּתְקָאוֹת בְּכִיסֵי הַמְּעִיל עִם עָלֵי הַשַּׁלֶּכֶת. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה יָשׁוּבוּ, הַסְּפָרִים הַיְּשָׁנִים יָשׁוּבוּ לַמַּדָּף.

יָד שְׁמוּטָה אֶל הַחוֹל, הַסֵּפֶר בֵּין אֶצְבַּעוֹת מֵעַל הַשְּׂרוֹכִים. הָעוֹנָה הַמֵּתָה, לֹא בַּזְּמַן. מִסָּבִיב לֹא

שְׁקִיעָה, הֵעָלְמוּת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. הַנְהָלַת הַמָּלוֹן תְּפַצֶה עַל הָאוֹר הַצָּהֹב בְּיַד נְדִיבָה. פוֹרְס מָז'וֹר.

הִנֵּה לְמָשָׁל, הַמֶּלְצַר יֵחָלֵק סֻכָּרִיּוֹת קָרָמֵל לַיּלָדִים הַמְּעַטִים. שֶׁזֶף סֻכָּר. הַגְּדוֹלִים יְקַבְּלוּ אִם יַרְפּוּ אֶת מִצְחָם. שְׁתֵּי חֻלְצוֹת שֶׁל מָרְסֶל בִּמְחִיר שֶׁל אַחַת. מִן הֶחָזֶה, צָמוּד קְצָת מִדַּי אֶל הָעוֹר, הוּא מַבִּיט אֶל הַיָּם, מַמְשִׁיךְ לְהַבִּיט גַּם כְּשֶׁאָנוּ נֶעֱצָמִים כְּבָר, אֶצְבַּעוֹת רָפוֹת עַל פִּתְחֵי נַעֲלַיִם.


~

 

 

תצלום: ד"ב

 

גשם ראשון של ספטמבר תופס אותנו מול המזח בסכוונינגן, האג. פקחנו עיניים מצהוב אל אפור. בחלונות הזכוכית משתקפות ידי הפסנתרן. בזמנים אחרים הוא היה אולי בטהובן. כן… בשעה חמש יעלה הירח, מכריזה מגדת העתידות מעיתונה הישן. "מאחר וכבר אמצע החודש –" היא אינה מוצאת לה מילים נכונות. טיפות גשם נובטות. "להמשיך לאכול", מוחא-כף רב המלצרים. בחיפזון מתקינים את המרק. מסלקים את הגלידה. הפסנתרן חוזר למקומו. ינגן נא דבר-מה ההולם את הסתיו, מפצירים. מניחים לו שטרות תחת פרוטומת הגבס. סונטה של שוברט, מובן. אנו יושבים סביבו ומביטים בתווים. ידיו נתונות בכיסים. "בִּזמנים אחרים הייתי אולי –". מי יודע מה קרה לכל הנשארים מאחורינו. בדממה אנו עוקבים אחרי התווים. למנוד ראשנו הוא הופך את הדף. קרן אור מבעד לעננים רשומה בשולי הפרטיטורה. המרק, מהביל, מרחף מכיווּן המטבח. התנצלות הטבח הראשי. הקדמה שכזו, איך יכול היה לצפות. עוזרי הטבח ניגשים אל הים, משליכים לגלים מנת-מרק. "וזוהי רק ההתחלה", לוחשת מגדת העתידות אל העיתון הישן. סוכן בלגי נכנס ומבשר: "הוא כבר כאן". הסתיו יגלה מה קיבל הים ומה דחה. ציירים נחפזים להמיר בחנות את סולם הצבעים. שלושה אפורים יינתנו תמורת שפופרת אדום. הצבעים נמסרים. הסוכן הבלגי מנער את נוצותיו. על המזוודה שעל הפסנתר מדבּקה של ספטמבר.  

 

מתים / שרה סי. הארוול

 
  • הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ בִּתִי יְשֵׁנָה הוּא כְּמוֹ הָיְתָה מְדַבֶּרֶת
    אֶל הַמֵּתִים. עַתָּה הִיא אַחַת. אֲנִי מַבִּיטָה בְּעֵינֶיהָ מִתְגַּלְגְּלוֹת
    לְאָחוֹר בְּרֹאשָׁה, חוּשֶׁיהָ מִתְקַפְּלִים

    אֶחָד-אֶחָד, וְאָז נְשִׁימָתָה נִשְׁקֶטֶת לִפְעִימָה.
    מִדֵּי לַיְלָה הִיא נֶאֱבֶקֶת בְּאֹפֶן הַקִּיּוּם הַשָּׁקֵט הַזֶּה
    בְּכָל תַּחְמֹשֶׁת הַיְּבָבוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתָהּ.

    הִיא זוֹכָה בְּסִפּוּר יָגֵעַ, בְּשִּׁיר חָנוּק, הַקְּשָׁרִים
    הַקְּטַנִּים וְהַעִקְשִׁים אֶל הַחַיִּים, אֲשֶׁר נוֹשְׂאִים אוֹתָהּ הַרְחֵק.
    בְּרוּכָה הַבָּאָה אֶל טֶקֶס הַקְּבוּרָה הַמִּצְרִי. הִיא נֶעֶלְמָה אֶל הַשְּׁאוֹל

    עִם חַיּוֹתֶיהָּ הַמְפוּחְלָצוֹת. כְּשֶׁתִּתְעוֹרֵר,
    הַמַּעְגָּלִים הַנוּגִים נֶעֶלְמוּ, הִיא מְמַצְמֶצֶת
    לִפְנֵי שֶׁהִיא מְזַהָה אוֹתִי. הֶאֱזַנְתִּי

    לְמִילְיוֹן נְשִׁימוֹת שֶׁלָּהּ. וּבְכָל לַיְלָה
    גּוּפִי נִלְפָּת כְּשֶׁהִיא נִפְרֶדֶת לָלֶכֶת
    לְמָקוֹם בּוֹ אֲנִי אֵינִי, וַעֲדַיִן בְּכֹל לַיְלָה אֲנִי מַפְצִירָה בָּהּ, לְכִי.

    מתוך כתב העת Poetry, יוני 2005

    תרגם מאנגלית: דרור בורשטיין

ג'נה דוברו / מזכרת

  • גֶ'נֶה דוּבּרוֹ

    מזכרת

    בַּשׁוּק שֶׁל קְרָקוֹב הַקְּיוֹסְקִים מוֹכְרִים
    אֲנָשִׁים מְגוּלָפִים בִּשְׁלֹשִׁים זְלוֹטִי כָּל אֶחָד: יְהוּדִי
    הָאוֹחֵז בַּתּוֹרָה בְּיָדָיִים שֶׁל עֵץ,
    יְהוּדִי קַבְּצָן, יְהוּדִי מֵנִיד-רֹאשׁ
    שֶׁגּוּפוֹ מִתְנוֹדֵד וְרֹאשׁוֹ מְהַנְהֵן בִּמְשִׁיכָה קַלָה
    שֶׁל אַפּוֹ הַמְחֹרָץ, יְהוּדִי מְזַמֵּר,
    יְהוּדִי אֲשֶׁר שׁוֹפֵך מַטְבֵּעוֹת זָהָב אֵל מֹאזְנַיִם,
    הַמַּאֲזָן נוֹטֶה לְטוֹבָתוֹ. יְהוּדִים אֵלּוּ
    יְעַטְפוּ וְיִלָּקְחוּ הַבַּיְתָה לַעֲמֹד
    עַל מַדָּפִים מְבוּלְגָנִים. יְלָדִים יִלְפְתוּ אֶת הַיְּהוּדִים,
    אֶת "הַזִ'ידְקִים", כְּפִי שֶׁהוֹרֵיהֶם אוֹמְרִים. כַּמָּה חִוְּרִים
    פְּנֵיהֶם, כַּמָּה כֵּהִים זִקְנֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים,
    שְׁחוֹרִים כְּאָבָק-פֶּחָם הַמְּכַסֶּה שֶׁלֶג טָרִי
    (אֲבוּדִים כְּמוֹ זִכָּרוֹן בַּטִּנֹּפֶת שֶׁמִּתַּחַת).

 
  • מתוך כתב העת Poetry, מארס 2005. מאנגלית: דרור בורשטיין

עשרים שנה

איקקיו סוג'ון

 

 

. . .

אֱכוֹל אֶת הָרוּחַ אֱכוֹל אֶת הַמַּיִם אִישׁ לֹא יָכוֹל לוֹמַר כֵּיצַד
אֲנִי מַכִּיר אָדָם אָשֵׁר עָמַד עֶשְׂרִים שָׁנָה עַל גֶּשֶׁר גּוֹג'וֹ

 


בוקוסאי, דיוקן איקקיו סוג'ון, המאה ה-15

 

(מהתרגום האנגלי של סטיבן ברג)

הכף

. . .

הֶחָתוּל הָאָפֹר זִינֵק בָּרֶגַע שֶׁהֵרַמְתִּי אֶת הַכַּף הַזּוֹ
אָנוּ נוֹלָדִים אָנוּ מֵתִים


קליגרפיה מאת איקקיו

. . .

[איקְקיוּ סוֹג'וּן (1394-1481). מן התרגום האנגלי]

צוללות

לאונרדו דא וינצ'י

כיצד בעזרת מכונה מסוימת
רבּים יכולים להישאר זמן-מה מתחת למים.
וכיצד ומדוע איני מתאר את שיטתי להישאר מתחת למים
וכמה זמן אני יכול להתקיים ללא מזון.
ואיני מפרסם או מגלה את הדברים
מפני טִבעו המרושע של האדם
שישתמש בהם לרצח במעמקי הים
ולהרס של ספינות ולהטבעתן
יחד עם האנשים שבתוכן

 

 

(תחילת המאה ה-16. מן התרגום האנגלי של המחברות)

שבעה שירים של בוסון

יוֹסָא בּוּסוֹן (1716-1783)

(מתורגם מן התרגום האנגלי של המקור היפאני)

. . .
קְרִירוּת –
קוֹל הַפַּעֲמוֹן
בְּהִיפָּרְדוֹ מֵהַפַּעֲמוֹן

. . .
מְעַבֵּד אֶת הָאֲדָמָה;
הָאִישׁ שֶׁשָּׁאַל לַדֶרֶךְ
נֶעֱלָם

. . .
גֶּשֶׁם קַיִץ מֻקְדָּם –
בָּתִּים פּוֹנִים לַנָּהָר
שְׁנַיִם

. . .
חוֹצֶה
אֶת נְהַר הַקַּיִץ
סַנְדָּלִים בְּיָדַיי

. . .
הַלַּיְלָה הַקָּצָר –
מַטְאֲטֵא מוּשְׁלָךְ
עַל הַחוֹף

. . .
גִּשְׁמִי סוֹף אָבִיב –
אֲפִילוּ נַחַל חֲסַר-שֵׁם –
דָּבָר מְטִיל אֵימָה

. . .
אוֹר הַיָּרֵחַ
נָע מֵעֲרָבָה. צֵל פְּרַחִים
זוֹחֵל אֶל הַמִזְרָח

 

 

יוסא בוסון, יציאה להרים ולשדות, המוזיאון הלאומי, טוקיו

 

כמה קישורים:

>>

>>

>>

הערות ונבואות של לאונרדו (מקבּץ שני)

הרים נוצרים על ידי זרמי נהרות.

הרים נהרסים על ידי זרמי נהרות.

 

נהרות גדולים מאוד

זורמים מתחת לאדמה.

 

המים של הימים המלוחים

מתוקים במקומות העמוקים ביותר.

 

הכוכבים נראים בלילה ולא ביום
מכיוון שאנו מצויים תחת אוויר צפוף
המורכב מאינספור חלקיקים לחים
וכאשר קרני השמש נופלות על כל אחד מהם בנפרד
הם מחזירים קרינה
וכך אינספור החלקיקים הבהירים האלו מסתירים את הכוכבים
וללא אותו אוויר
השמיים היו מראים תמיד
את הכוכבים על רקע חשכתם.

בּנה עדשות כדי לראות את הירח מוגדל.

 

אני אומר שמכיוון שלירח אין אור משל עצמו
ועדיין הוא מאיר
מתחייב שאורו נגרם
על ידי גוף אחר.

הקטעים הבאים מוכתרים כ"נבואות", אבל הם למעשה חידות פשוטות. במתח שבין הנבואה, שאינה מסמנת אירוע ניתן לזיהוי, לבין החידה שפתרונה מיידי ונתון בסוגריים, כדאי לקרוא את הקטעים האלה.

 

גופים גדולים ייראו
חסרי חיים
נושאים, בחיפזון אכזר,
המוני בני אדם
אל השמדת חייהם
(על ספינות טובעות)

בני האדם ילכו בלי להתנועע
הם ידברו עם אלו שאינם נוכחים במָקום
וישמעו את אלו שאינם מדברים
(על החלומות)

בעזרת הכוכבים
אנשים יהיו
מהירים כמו כל חיה מהירה
(על דרבנות של רוכבי סוסים)


דמויות ענק יופיעו וצורתן צורת אדם
וככל שתקרב אליהן
כך ילך גודלן העצום ויצטמצם
(על צללי אנשים המוטלים בלילה)