תמיד מפתיע לגלות עד כמה אנשים בוטחים במילה הבודדת. עד כמה היחס המקובל למילה הבודדת הוא כאל איזה סלע אובייקטיבי וקשה, שעליו בנויות כל מיני מניפולציות שמקורן בחיבורים ולא באבנים. כאליו הלקסיקון הוא איזה טוהר אבוד, או אולי גן-עדן, שהתחביר לכלך ומלכלך אותו. בראשית היתה המילה, ואחר כך – הגירוש אל המילים, בלשון רבים דווקא, ואם "מילים" ולא מילה, הרי שצריך לחבר, ואם יש חיבור, הרי יש דבק, וזה כבר מסריח.
המקום שבו המילים מתחסדות ומיתממות במידה המרבית הוא המילון. שם הן נתונות "בסדר אלפביתי חיצוני ופנימי מדויק", כך כתוב ב"אבן-שושן" הישן שלי (משנת 1977), שם הן כביכול מובאות לצד סימני שוויון אלגבראיים, מול משמעות יסודית, ראשונית, ככתוב שם: "רצונך למצוא ערך במילון – הפשיטהו תחילה את כינויו, את אותיות השימוש, והשאר את תבניתו היסודית, שאותה תמצא במילון". ההוראות כאן הן לכאורה רק טכניות-לשונאיות, אבל הן מסתירות את הרוח העמוקה יותר של האתוס של המילון ושל המילונאות כתחום של ידע, את היומרה להיות מעבדה של לשון.
הבה נפתח את אבן-שושן בערך "פיתה". במילון, פיתה היא, הלא ידעתם, "עוגת לחם שטוחה הנאפית בדרך פרימיטיבית כמנהג בני עדות המזרח". מנקודת המבט האשכנזית, שהיא נקודת המבט המשתמעת של המילון הזה (שנכתב "בהשתתפות חֶבֶר אנשי-מדע") פיתה היא כמו הפוּמה שראה האירופאי בדרום-אמריקה וקרא לה "נמר". הפיתה היא במילון "עוגת-לחם", והבדיחה רק מתחילה. זו דוגמה לאופן שבו בתוך מילה יכולה להיות חבויה אידיאולוגיה שלמה.
"נימפומניה" היא "תשוקה מינית עזה וחולנית אצל נשים". המילון אמנם מכיר בקיום המילה "נימפומן" בזכר, אבל שימו לב שאת הסטיה העקרונית הוא משייך רק לנשים. כלומר, "התשוקה החולנית" היא תשוקה נשית בהגדרה, אם כי יש לה גילום גברי בפועל, מוטציה. המילה "היסטרי", וזה ממש מדהים, מפורשת כך: "הנוטֶה להתקפים של היסטריה: אשה היסטרית". כלומר, גם כשההיסטריה משויכת לגבר-זכר, הדוגמה שהמילון מביא היא נשית. במקרים אחרים, המילון פשוט מתעלם ממילים בכך שהוא הופך אותן לתת-תקניות, ל"סלנג". כך, באבן-שושן של 1977 "הזדיין" משמעו או "הצטייד בכלי-זין" (כלי נשק), או "התקשט". כך, המילון יכול, בשיא הרצינות, לתת את הדוגמה הבא, להנאת הקוראים: "אין מוכרין להן לא זין ולא כלי-זין, ואין משחיזין להם את הזין" (מתוך תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה).
"שוביניסט" אצל המילון הוא רק "לאומני, קנאי קיצוני לעמו" (אף מילה על נשים). "אתנן זונה" הוא "השכר הניתן לזונה על-ידי מאהביהָ". שימו לב, שבעוד ש"זונה" היא מי ש"מוכרת גופה לגברים בעד כסף", הרי שהגברים הקונים את אותו גוף אינם אלא "מאהבים". זאת ועוד: "בית בושת" הוא, מצד אחד, "בית זונות", ומצד שני "בית-הרֶחֶם". הטענה אינה סתם שכל אישה היא זונה, אלא שבתוך כל אישה מסתתר לו, באופן ביולוגי, בית זונות קטן. ואת המילה "ביתוק" מגדירים כאן: "פילוח, גזירה, שיסוע", ומדגימים, באופן "תמים" ו"אובייקטיבי": "(את) הנקבות הרג בביתוקים".
"מלחמת השחרור" היא "כינוי למלחמת היישוב בישראל נגד צבאות ערב, בה שוחרר חלק מארץ-ישראל" (רק "חלק"); הערך "כושי" מודגם בציטוט ממסכת בכורות: "הכושי והגיחוֹר והלבקן והקיפח" (כלומר, במסגרת כל מיני עיוותים. "גיחור" זה מישהו שעור פניו ושערו אדומים מאוד). ולסיום, אי אפשר בלי הקנטה ביחס למתחרים: "יידיש" היא "הלשון היהודית המדוברת בפי יהודים אשכנזים, בעיקר בארצות הגולה (במזרח אירופה ובמרכזה, בארצות הברית ועוד)". לא אצלנו, כמובן. אנחנו, הרי, דוברים את המילון.
מתחת לשולחן 
הרצאת הדברים היא באמת מרשימה אבל לא הבנתי את הסוף. יידיש היא לא שפה המדוברת בעיקר בגולה בפי אשנכנזים?
אהבתיאהבתי
הכותרת של הדף בעלית הדפדן היא
מתחת לשולחן-כמנהג בני עדות המזרח
שווה דקונסטרוקציה, לא?
אהבתיאהבתי
היא מדוברת גם במדינת ישראל.
אהבתיאהבתי
גם אנחנו עושים את זה מתחת לשולחן לפעמים, כשאנו נתקפים במצב-רוח פראי/נימפומני, ואנו בכלל לא שוורצעס!
(אלא אם כן מאהב לטיני נחשב כ"שוורצע". )
אהבתיאהבתי
~
אהבתיאהבתי
בלי קטנוניות. אבל האם לא זה מה שכתוב בהגדרה של אבן שושן? היא מדוברת בעיקר בארצות הגולה, כלומר היא מדוברת גם בישראל.
אהבתיאהבתי
למען האמת אני לא יודע את הנתונים, ועד כמה בשנת 77 היו דוברי יידיש במזרח אירופה ביחס לישראל. אני לא מעריך שזה הבדל גדול. אפשר לקרוא את "בעיקר" באופן נייטרלי, אבל אפשר גם לראות בהתאמצות לא להזכיר את ישראל כמשהו שיש לו מניע. אולי אני טועה.
אהבתיאהבתי
מרתק ודי מדהים, לא היית מעלה בדעתי מעולם למניפולציה הפוליטית חברתית בתוך מילון שבעיני אמור להיות משהו אובייקטיבי וחף מ"שיפוטיות", ממש הפשטת את "קלונו" של זה.
כשקראתי את מאמרך, לא יכולתי להימנע, מלשאול את עצמי, על דרך החיוך, מה היה קורה אילו, נשים היו מכהנות בייצוג הולם באותו "חֶבֶר אנשי-מדע" (יתכן ורק יתכן, אין לי הרי כל מידע, שנשים היו בין כותבי הערכים במיליון, רבל הירי גם נשים מושפעות וחושבות על פי דפוסים היסטוריים מגדריים שכאלה)
אילו דוגמאות היו נותנות ל"נימפומניה", ב"ביתוק" ועד..
אהבתיאהבתי
בעניין ארץ-ישראל אני-אישית לגמרי שמאלני (ואפילו חוטא פה-ושם בפוסט-ציונות), ובכל זאת ההגדרה של המילון נראית לי בסדר, כי המדינה הזאת היא מוצר של הגנטיקה הבן-גוריוניסטית, שלא מאפשרת הגדרה אחרת. האם אין ציון של השנה (1948)?
לגבי השוביניזם והנימפומניזם מה שהפריע לי זה שלמילון הזה אין עיקרון: אם העיקרון הוא השימוש המקובל (כמו במילוני הסלנג) אז נימפומניה זו באמת מילה שמתייחסת רק לנשים, אבל על-פי אותו עיקרון שוביניזם זו מילה שמתייחסת רק לגברים, כההפך מפמיניזם.
אהבתיאהבתי
הסטיה העקרונית, נימפומניה, אכן שייכת רק לנשים, כי הנימפות, מה לעשות, הן נשים. אצל גברים יש לסטיה שם אחר, סאטיריאזיס, כי הסאטירים, מה לעשות, הם גברים.
אז נכון שסאטיריאזיס היא מלה ארוכה ומסורבלת יותר, מה שכנראה הוליד גם ה"נימפומן" בלשון המדוברת, אבל מן הראוי שבמילון, לפחות במילון, תישמר ההבחנה בין השניים רגע לפני שנישאר רק עם "חולי מין" או סתם "סוטים".
בנוגע ל"שוביניזם", יכול מאוד להיות שהשיפוטיות שלנו אנכרוניסטית, הדומיננטיות של השובינזם הגברי בין מגוון השוביניזמים צמח מן הסתם כאשר טקסטים פמיניסטיים הפכו מקובלים יותר. יכול מאוד להיות שב-1977 עדיין נשמרה לשוביניזם המשמעות הכוללת יותר שלו, לפחות בעברית.
אהבתיאהבתי
מצוין
אהבתיאהבתי
לשחר, התגובה של שפי עונה להערתך. אני חושב שזה ברור מהשימוש שלהם שהם *לא* רצו לעשות הבחנה בין המונחים הגבריים והנשיים, אלא חשבו שזו מילה טובה לגברים, אבל עוד יותר, כלומר בעיקר, לנשים.
ב-77 שוביניזם היה גם במובן של היום.
אהבתיאהבתי
בלהט ההתלהבות למצוא שגיאות במלון, נסחפת קצת רחוק מדי, ומצאת "שגיאות" שבעל ידע רחב יותר בשפה, לא היה נופל בהן.
המלה "עוגה" מציינת לא רק את המאפה המתוק, אלא גם עיגול. בהתאם לכך "עוגת לחם" אין הכוונה שהפיתה היא מעין קרמשניט מפגר של המזרח, אלא פשוט לחם עגול.
המלה "שוביניזם" מקורה בקצין בצבאו של נפוליאון, שהיה לאומן קנאי.
התנועה הפמיניסטית השאילה את המונח לתאור התנהגות גברית בכינוי "שוביניזם גברי" – (מייל שוביניסט).
אחר כך בשפת הדיבור נפלה המלה "גברי" כך שרבים חושבים היום כי שוביניסט היא מלה שהומצאה על רקע המאבק הפמיניסטי.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שכתבתי שזה קרמשניט מפגר של המזרח. אבל פיתה היא לא לחם עגול. כלומר, אם תיקח ככר לחם ותוציא ממנה עיגול זה לא יהפוך אותה לפיתה. ודאי שלכך היתה הכוונה, ולא למתיקות.
המקור של המילה שוביניזם אינו רלבנטי למילון, שאינו מנסה אפילו לספק אטימולוגיה אלא משמעות רווחת למשתמש בן הזמן.
אהבתיאהבתי
Just search answers.com for nymphomania and you'll find http://www.answers.com/nymphomania, with various definitions: dictionary, scientific and medical, all of them referring to females. You can also look up the Oxford English Dictionary (a recently updated edition), Merriam-Webster, and probably most other dictionaries/encyclopedias and find the same.
As for Shefi's comment, the dictionary's definition is, in both cases, strictly the "official" one, ignoring what might be common use in spoken language, so you might blame the dictionary ignoring the living and evolving nature of language, but it does it in both cases.
אהבתיאהבתי
אם יש נימפומן מבחינת המילון, הרי שצריכה להיות גם נימפומניה גברית. זה נראה לי מתחייב. זה הכל. אבל כותבי המילון לא רוצים לשייך את התופעה למין הגברי בכללותו, אלא להכיר בזה כמקרה חריג. מזה נוסעת ההבחנה שלך בין השפה המדוברת וה"הגדרה". כותבי המילון מוכנים שבשפה "המדוברת" יהיה כזה גבר, אבל לא ברמת ההגדרה העקרונית. זה בדיוק העניין.
אהבתיאהבתי
האם היא הגדרה מילונית ראוייה בכלל? יש בה אלמנט רקורסיבי. לא חכמה להגדיר "היסטרי" תוך שימוש במילה "היסטריה".
אהבתיאהבתי
וגיליתי שם דברים לא פחות מזעזעים. כתבו שם שהיה צורך לרסס בדידיטי את העולים בני עדות המזרח בגלל הרגלי ההיגיינה הלוקים בחסר/פרימיטיביים שלהם.
לגבי, היסטריה, מקור המילה הוא רחם (כריתת רחם נקראת היסטרקטומי) שהוא, מה לעשות, איבר נשי, ולכן השימוש בתואר השם היסטרית יכול להיות מוחל רק על נשים.
אהבתיאהבתי
שוב, אני חושב שלא כדאי לבלבל בין המקור של המילה למשמעות שלה. יש הרבה מילים שמבחינה אטימולוגית מסמנות משמעות מסוימת, אבל משמעות מקורית זו אינה זהה למשמעות הקונקרטית של המילה, שיכולה להשתנות לאורך הזמן. ומכל מקום, המילון עצמו מגדיר "היסטרי" בלשון זכר.
אהבתיאהבתי
פרויד תיאר את ההיסטריה הנשית, אבל הסימפטומים יכולים בהחלט להופיע בגברים. גם פאן היה זכר, ועדיין משתמשים ב"פאניקה" לתיאורים ביחס לנשים וגברים. עושה רושם שהמגיבים לא תמיד יודעים איפה הם חיים ומי כותב את ההיסטוריה או את המילונים: אלו שמנצחים. בדרך כלל הם גברים לבנים, שהם אף פעם לא היסטריים ולא נימפומנים, אבל תמיד שמחים לאיזו חפלה מזרחית חמה עם פיתות וחומוס, ואם יש רקדניות בטן (או: נשים שמתפרנסות מנענועי אגן לצלילי מוזיקה מארצות המזרח, תמורת תחיבת שטרות כסף לחזייתן) אז מה טוב.
כבר המילה "מזרח" מראה שהעולם מוגדר ביחס לחברי האקדמיה, שלא שמעו על כך שכדור הארץ הוא עגול.
אהבתיאהבתי
המילון מגדיר את משמעותן של מלים, עבור מי שאינו יודע אותה במדויק. לכן, הגדרת המלה "שוביניזם" צריכה להיות – בדיוק כפי שהיא. המילה "שוביניזם" בשפת הדיבור מחליפה את הביטוי "סקסיזם" או "שוביניזם גברי", אך זו טעות, ועורכי המילון לא מצאו לנכון להנציח את הטעות ע"י הוספתה למילון.
הגישה לפיה המילון צריך לתת לצרכניו את הגדרות המלים כפי שהן משמשות בפי העם – כלומר, ללמד אותם את מה שהם כבר יודעים – היא גישה חדשה. בימים בהם נכתב המילון, גישה זו לא היתה נפוצה כפי שהיא היום. אז גם קריינים ברדיו היו מקפידים על שפה תקנית, כמו גם כל העיתונים היומיים (אפילו "מעריב"). ונדמה לי שגם מבחינת התוכן, ולא רק מבחינת השפה, היו עורכי העיתונים משתדלים לכתוב מה שרצו שאנשים יקראו ולא בהכרח מה שהאנשים רצו לקרוא.
אהבתיאהבתי
האשם האמיתי כאן בהקשר הנשי המובהק הוא זה שהמציא את המילה בהתבסס על מילה שמשמעותה "רחם". אולי פרויד (שהיה ידוע בהערכתו הרבה לנשים, כאילו).
וחוץ מזה, אחלה מאמר.
אהבתיאהבתי
א. דרור, אתה צודק שאבן שושן משקף מוסכמות חברתיות מסויימות, אבל זה כמעט בלתי אפשרי שיהיה אחרת בהתחשב בגישה הבסיסית שלו, שהיא דיאכרונית.
כשאמר שהפיתה נאפית בדרך "פרימיטיבית" הוא התכוון "פשוטה". כשהתייחס ל"שוביניזם" במובן הצר, ולא הסביר מהו "מייל שוביניזם", זה תאם את הגישה הבסיסית -הדינמיות של השפה שכוללת שימוש במושגים בהשאלה, מוכרת רק על-ידי מי שהגישה שלו לשפה היא סינכרונית.
לכן אבן שושן גם מתעלם מהשימוש המושאל במילה "זיון".
ב. בניגוד למה שאמרה ג'ו, מושג ההיסטריה היה קיים כבר אצל היוונים. פרוייד דווקא רואה את התשוקה המינית כתכונה גברית, ולכן עודף של תשוקה אצל אשה נחשב בעיניו "חולני" יותר. בשנות השבעים, מקורות שמרניים כמו אבן שושן עדיין יישרו קו עם הניתוח הפסיכואנליטי.
כמובן שזה לא משנה את העובדה שההסבר של אבן שושן הוא שוביניסטי
ג. אצל חלק מאתנו המילה "מאהב" מתקשרת לאהבה. אבל אצל רבים – נדמה לי שאצל נשים יותר מגברים – "מאהב" הוא מי שעוסק ב"מעשה אהבה", וההקשר הוא מיני טהור.
כשאשה אומרת לחברתה שאתה "מאהב טוב", היא לא מתכוונת לאיכויות הרומנטיות אלא לאיכויות המיניות שלך.
נדמה לי שבחשיבה השמרנית של אבן שושן, "מאהב" – גם אם מדובר על רומן וגם אם מדובר על אתנן – הוא שווה ערך ל"חרמן".
אהבתיאהבתי
לשוקי,
א. נכון, העניין הוא לנסות להבין את המוסכמות האלו ואת ביטויין בהגדרות המילה.
ב. פרימיטיבי זה לא רק "פשוט". איך אני יודע? כי באותו מילון עצמו מוגדר פרימיטיבי כמצוי בדרגת התפתחות ירודה.
ג. כך גם בעניין המאהב. המילה מוגדרת באותו מילון כמבקש אהבתה של אישה, חושק, עוגב. רק בדוחק אפשר להבין את זה כמו שאפשר אולי היום. מכל מקום, מחבר המילון הכיר ודאי את המילה "לקוח", וקשה להימנע מהצרימה בין השורש אה"ב והזנות.
לעודד,
מילונים נוהגים, אם הם סבורים שיש שימוש לא תקני למילה, לציין את זה. וזה היה כך הרבה לפני 77. אבל יש הבדל בין לציין ששימוש מסוים הוא "וולגרי", לבין למחוק אותו לגמרי. ובאפן עקרוני, אני לא מסכים עם ההבחנה שלך בין "משמעות" שאותה קובע המילון ל"שימוש" שאותם קובעים אנשי "העם". הלשון אינה רכוש של האקדמיה או של המילון. הרי במקרים רבים האקדמיה והמילון באים לסכם משמעות אחרי שהיא השתרשה בדיבור, ולא קובעים אותה מראש ו"מורידים" אותה אל הדוברים.
אהבתיאהבתי
האם גם העובדה שלסבית תוגדר כ*אישה* הנמשכת ל*נשים* אחרות תיתפס כהגדרה גברית?
אין לי את המילון המדובר, ויחד עם זאת אני משוכנע שתחת הערך של סאיריאזיס (בלי להתחייב על האיות) תופיע הגדרה דומה מאוד להגדרת הנימפומניה, אבל מצומצמת לגברים.
אני שונא את התפקיד המפוקפק שלי כאן, זה שהופך אותי לגבר-לבן-שמרן-מדכא, ובאמת שאין לי בעיה עם חשיפת מנגנוני דיכוי בשפה (גם אם לטעמי יש כמה מנגנוני דיכוי שיותר משמעותי ודחוף לחשוף) אבל במקרה הזה אני לא מוכן לוותר, ואני לא עוסק כאן באטימולוגיה, גם אם הזכרתי אותה בתגובות קודמות, אלא בעובדה ש*יש* מילה לתאור התופעה של "נימפומניה גברית" ושניתן למצוא אותה בכל מילון מכובד – גברי ככל שיהיה בהטייתו.
אהבתיאהבתי
סאטיריאזיס כמובן, ולא כפי שהופיע התגובה הקודמת.
אהבתיאהבתי
1. לא, מכיוון שזו הגדרה שגם אשה תחתום עליה, כלומר הגדרה שמייצגת נקודת מבט לא מוטה.
2. המילה סטיריאזיס אינה מופיעה במילון המדובר.
אהבתיאהבתי