מיגרנה בצד ימין

בלי קשר לרשימה שפרסמתי כאן על חיי הדבורים מוצג עכשיו, במסגרת פסטיבל "דוקאביב", סרט יפה ועצוב על דבורי הדבש. "הכוורת" (colony) מאת רוס מקדונל וקרטר גאן. הסרט הוקרן היום ויוקרן בתל אביב עוד שלוש פעמים. באחת מהן הכניסה חופשית. זהו סרט על אסון סביבתי שאיני יודע כמה יודעים על אודותיו: בשלוש השנים האחרונות פחתה אוכלוסיית הדבורים בארה"ב בשליש (!!!), והבעיה קיימת בעולם כולו, כולל בישראל, בשיעורים דומים או נמוכים במקצת. לא ברור מה הגורם. החשוד העיקרי, המכחיש נמרצות, הוא תעשיית ההדברה הקוטלת, על פי החשש, את הדבורים יחד עם המזיקים.

הסרט מציג, למעשה, שתי עלילות מקבילות: אחת של בני אדם (מגדלי דבורים וחקלאים אחרים) ואחת של הדבורים עצמן. בתמצית, הסרט מראה כיצד מחלה ומצוקה במשפחת הדבורים גוררת מיד מחלה ומצוקה במשפחה האנושית.

אנו לא רק רודים (או שודדים) את הדבש מהדבורים; הסרט מראה תעשייה נוספת של כוורות נודדות. הדבורים מובאות למטעים (למשל של שקד) ומאביקות את הפרחים. בעלי המטע משלמים לדבוראים (כוורנים) עבור הזכות להשתמש בשירותי הדבורים. התמוטטות משפחת הדבורים משפיעה מיד הן על משפחת מגדלי הדבורים, והן על ענפי חקלאות אחרים, כמו ענף השקדים (מדובר בענף שמגלגל מיליארדים בארה"ב). מובן שזה לא נעצר כאן. המשפחות שנפגעות כלכלית ישפיעו על משפחות אחרות (למשל, אם בן למשפחת דבוראים לא יוכל להתפרנס ויפנה לפשע, או סתם יעכיר את היחסים במשפחה ועם חבריו, וכו' וכו' וכו'). הסרט משרטט דיוקן כפול בעיקר של משפחה קליפורנית אחת (מש' סֶפִּי) ומציג ברגישות רבה את ההקבלה בין הממלכה האנושית וממלכת הדבורים. האמא שסביבה הכול סובב במשפחה היא ה"מלכה" הרודה (במובן מסוים) במשפחה. ברגע שמתערערת ממלכת המלכה-הדבורה, מתערערת ממלכת המלכה-האֵם. דיכאון, משבר משפחתי, צעקות, חשש, התרוששות.

אפשר ללמוד הרבה מסרט כזה. מצוקת הדבורים-אנשים היא רק דוגמה לתלות הדדית הרבה יותר עקרונית בין כל דבר ודבר. זהו כמובן עיקרון בודהיסטי אבל ממש אין צורך להיות בודהיסט כדי להבין זאת. להבין שמחלה של דבורה אחת נוגעת לך ישירות, כלומר היא מחלתך. ממש כפי שהדבורים, כפי שטוען הסרט, פועלות כמוח אחד, כתודעה אחת, כאורגניזם אחד כמעט (והפרחים הם חלק מן האורגניזם הזה!), כך גם אנו והן. כאב הדבורים ביחס אלינו הוא כמו מיגרנה בצד ימין של הראש ביחס לצד שמאל שלו. כדאי מאוד לראות את הסרט.