זו אחת התמונות המפעימות והמזעזעות, עד בהלה ממש, שראיתי לאחרונה. מצאתי במקרה בויקיפדיה:
זו תמונה שצולמה בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני. רואים בה פתותי שלג. אולי אכתוב על זה משהו פעם. אני לא מתחיל כי ברור לי שמהדבר הזעיר הזה אפשר להגיע עד אינסוף. לא כהגזמה, אלא שזה בדיוק העניין כאן: האינסוף ה"קטן". של הקיפול פנימה. אבל בינתיים התמונה. לחצו עליה עוד פעמיים להגדלות נוספות.
מתחת לשולחן 
http://www.microscopics.co.uk/blog/2010/microscopic-snow-zoom-2010/
ושווה לצפות גם בזה
אהבתיאהבתי
תודה! כמה מוזר שבמרחקים הגדולים החוצה ופנימה זה נראה פחות או יותר אותו הדבר, אותו מרקם.
והנה עוד כמה
http://www.boston.com/bigpicture/2008/11/peering_into_the_micro_world.html
אהבתיאהבתי
זה אכן מפעים ומבהיל כאחד. (רק עכשיו נוחת לי האסימון הענק שקישוטי חג המולד הם לא סתם דגמים גיאומטרים שמושפעים מהטבע, נניח מעלי האשוח או דגנים אחרים, אלא הם בחלקם ממש חיקוי של פתיתי שלג).אנשים עסוקים לא פעם בעומס הגירויים שהחיים המודרנים מייצרים, שאנחנו מציפים בהם את עצמנו ואני תוהה מה היה קורה אם הייתה לנו היכולת להחשף יומיום, בזמן אמת, לא בעזרת אמצעים טכנולוגיים, ולא לחיקויים שאנו מייצרים, אלא למורכבות האמיתית של הדברים – למלוא עוצמתם הויזואלית , לכל הקולות, הריחות, הטעמים. מה היה קורה אם היינו הופכים כולנו לסטיב אוסטינים, איך היינו שורדים?
אהבתיאהבתי
זה בלתי נתפס שמה שנראה כל כך רך ואוורירי מורכב מקווים נוקשים כאלה, מפערי צבעים כאלה. שהכל משורטט מדויק וקשיח. משהו בי מסרב להאמין שזה אמיתי. זה נראה כמו צעצועי ספוג או פלסטיק מתוצרת סין.
אהבתיאהבתי
אגב חג המולד, מעניין שלענפי עץ האשוח עצמם יש גיאומטריה של פתית שלג (במיוחד באזור הצמרת).
אהבתיאהבתי
יפה מאוד. מדהים איך שלעתים הטבע יכול להיראות כמו אסון פוטושופ.
אהבתיאהבתי