הרופא הזקן

היה אצלנו בנתניה רופא זקן, רופא משפחה היה, רופא כללי, רופא פנימי, בכל השמות האלה קראו לו, ושֵם ממש לא היה לו, קראו לו הרופא הזקן, הרופא הפנימי, אמרו: אני חולה, אלך לרופא הפנימי, אלך לרופא הזקן, גַש לרופא המשפחה, וכך היה, היינו ניגשים לרופא המשפחה, רופא המשפחה הזקן, ועל הדלת שבקומת הקרקע היה כתוב לא שמו אלא המילה האחת: רופא, ושם היה יושב ומחכה לנו, לא היה צריך לקבוע תור מפני שלא היו לו חולים, רק המשפחה שלנו עוד הייתה ניגשת אליו מתוך נאמנות, שעלתה לנו שוב ושוב בבריאותנו, אבל הוא היה בן-עיירה, וקרוב משפחה, "זה סבא שלך בעצם", אמרה לי אמי, "זה כמעט סבא שלך, אתה חייב לראות אותו גם אם אתה בריא לגמרי, אחרת מעיפים אותו מהקופה". איני זוכר אם בקופת חולים הייתה הקליניקה, לא, לא ייתכן, הייתה זו דירת מגורים פשוטה, דירתו, ברחוב הרצל, ולא היה בה שום דבר, הייתה ממש דירה ריקה, היה שם רק בלון חמצן חלוד בקרן זווית, ורק מיטת חולים הייתה באחד החדרים, וכיסאו של הרופא, ותיקייה גדולה בה נשמרו תולדות מחלותינו, וכוס ובה עשרות מקלות גרון מעץ וגם פטיש-ברכיים מעורר חלחלה. והייתה לו כמובן חותמת, לרופא המשפחה, והוא היה מטביע ומטביע במרשמים וחותם בעט נובע ותולש. רק דבר אחד בלתי מוסבר היה בקליניקה הזו, והוא תמונה, רישום, רישום שהיה תלוי על הקיר, ואני זוכר שהיה זה רישום של אריה, אריה שקוע בשינה. רק לפני כמה שנים גיליתי כי את הרישום יצר פיטר פול רובנס, ובקטלוג אכן היה כתוב כי הרישום מצוי באוסף פרטי בנתניה. אני מניח כי האריה של רופא המשפחה שלנו היה הרישום המקורי של רובנס. כששאלתי את אבי על זה אמר לי, "כמובן, לא המצאת את האריה. למען האמת, הוא נתן לי אותו במתנה", אמר. "הוא כל הזמן היה נותן דברים, היינו החולים היחידים שלו. הוא הביא אותם מבלגיה מגולגלים בשפורפָרות". "בשפורפרות"?, רציתי לשאול, אבל אמרתי, "את מי?", ואבי אמר, "מה 'את מי'. את האריה הישֵן". "אז איפה הוא?", שאלתי בדריכות. "איפה שׂמת אותו?". "האריה?", תמה אבי. "הרי הוא אצלך מזמן. אתה לא זוכר? תליתי אותו אצלך, מעל לשולחן הכתיבה שלך, ביום שעברתם לדירה החדשה, לדירה הזו שלכם, בקומה מאתיים. לא יכולתם לעלות יותר גבוה? הרי אתה יודע שיש לי פחד מעלית-עולָה. אתה יודע שאני צריך חצי-יום כדי להגיע אליכם לדלת. ולפעמים הגֶרֶם-מדרגות חסום בארגזים שלך ואני לא מצליח לעבור". הוא השתתק. "אתה יודע", אמר, "הרופא-משפחה עוד חי. הוא בדיוק היום שאל עליך. אם אתה בריא. הוא שאל למה אתה לא בא אליו יותר". -"ומה אמרת לו?". -"אמרתי לו את האמת".

%d בלוגרים אהבו את זה: