הצייר יוסל ברגנר נפטר לפני שעה קלה בביתו בגיל 96. צילמתי אותו לפני כחודש, בסטודיו, מלוכלך כרגיל בצבעי שמן ואפוף ריח טרנפנטין. במדריך לסמוראי "בצֵל העלים" יש הנחיה לפיה הסמוראי, אפילו אחרי שראשו נכרת, צריך להיות מסוגל לעשות עוד פעולה אחת בנחישות. יוסל לא היה סמוראי, אבל הוא פעל ככה. כל עוד יכול היה לרדת לסטודיו ולאחוז מכחול, ירד וצייר.
הלווייתו מחר, 19.1.17, ב-14:00, בבית העלמין בקיבוץ עינת.
מתחת לשולחן 
עצוב מאד. תודה על מילים טובות על אודות אמן גדול.
אהבתיאהבתי
ברוך דיין האמת… יהי זיכרו ברוך
יש מי שיאמר עבורו קדיש יש לו בנים ?
אם לא תשלחו לני את השם אני מתנדב לומר שנה קדיש עבור עילוי נשמתו…
www,breslevmeir.com/קדיש
אהבתיאהבתי
הייי כתבת לינק שבור
אני כותב אותו שוב בעבורך – אשריך שלקחת מצווה כזאת על עצמך!
http://www.breslevmeir.com/קדיש
אהבתיאהבתי
אהבתי את ההשוואה לרעיון הסמוראי, הדיוקן מרגש. צייר ארץ ישראלי ויהודי. מרתק מוכר ואהוב.
אהבתי אצלו שהיה מזיז הכל עד שאפשר היה לשמוע צלילים מהציורים שלו. הרקיד הכל והעיף מלשון מעוף הכל. הציור האהוב עלי הוא הכיסאות באויר. אבל באמת עושר גדול ומופלא של יצירה מענינת ומקורית מקומית ועוד יהנו ממנו לעד.
יהי זכרו ברוך
אהבתיאהבתי
התמונה נפלאה; הציר, הכתם הכחול הדומיננטי והנוכחות הדומיננטית מלאת החיים, תופס בדיוק שני שליש לרוחב ומגיע עד שני שליש או קצת פחות מזה לאורך התמונה. הצבע הכחול של הדגים ממשיך את החיוניות והקסם למעלה, כאילו משך הצייר הזקן עצמו מתוך זקנתו במכחול . הבגדים קמוטים והכפתורים חצי רכוסים והטלפון מפעם ,אבל הצבעים ויחסי הגודל ופני האיש וכל מה שקורן מהתמונה- קלאסי. הרי קלאסיקה היא תואם.(בפתח) וכאן הכל הרמוני ותואם. זה לא משרה אבל אלא תחושה של מלאות; אמן שמלאו ימיו.
אהבתיאהבתי
אולי לא דגים…קשה לראות.
אהבתיאהבתי
הצטערתי לשמוע על מותו של יוסל ברגנר. זכיתי להכיר אותו לפני מספר שנים ואישיותו
באמת חיממה את לבי.
אהבתיאהבתי