קחו שני זבובי פירות, [זכר ונקבה], והשאירו אותם בתנאי מחייה מיטביים למשך שנה, שהיא שוות ערך ל-25 דורות אצל זבובי פירות. כל זבובה מטילה 100 ביצים. נניח שכל הביצים יבקעו ויגיעו לבגרות, ונניח שממחציתן יתפתחו נקבות, שיזדווגו ויטילו אף הן 100 ביצים כל אחת. כעבור שנה נישאר עם הדור העשרים וחמישה שימנה – הוא לבדו – כמעט טרדסיליון זבובים אדומי עיניים. טרדסיליון הוא 1 ואחריו 42 אפסים. כדי להמחיש את המספר הזה, דמיינו שכמות הזבובים הזאת נארזת בצפיפות, צפוף ככל האפשר, לכדי כדור זבובים גדול: נקבל כדור שקוטרו גדול מהמרחק בין כדור הארץ והשמש.
Anne Sverdrup-Thygeson, The Extraordinary Lives of Insects: A Hidden History of the World, Mudlark 2019
[אני מכין קורס על חרקים וספרות לחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בסמסטר העומד להיפתח ותוהה האם מידע כמו זה יגרום לסטודנטים להימלט מהאולם או דווקא להישאר בו. נהמר!]
מתחת לשולחן 
ישאר
אהבתיאהבתי
https://youtu.be/axfz_7m93EI הנה מוסיקה של המלחין יונתן רון, masquerade, שמזכירה לי מוסיקה של חרקים נפלאים.
אהבתיאהבתי
העולם מלא בדברים מפחידים, במיוחד עכשיו – אולי בגלל אתרי המידע הרבים,
אולי היה תמיד – שקשה לדמיין את זה באמת… הקורס שלך מסקרן בהחלט!
חוזרת ארצה ביום חמישי.
חיבוק
אירית
Sent from my iPhone
>
אהבתיאהבתי
פתיחה נהדרת, מסקרנת ומגרה
הייתי נשאר ונירשם
ולגופו, זה אמיתי? זה לא נתפס…
אהבתיאהבתי
זה לא קורה כי בעולם יש גם זיקיות.
אהבתיאהבתי
אישית הייתי מתעניין בחקר תוצאת זיווגי קרובים על זבובי הפירות. אל תשכח שכולם צאצאי אותו דנ"א.
מבחינת הסטודנטים, מעניין מי ייזכר בבעל זבוב, הנורא ואיום, או בגלגול של קפקא, או בתיאורי זבובים בספרות העברית או האחרת.
לי נשמע כנושא מרתק מאוד.
אהבתיאהבתי