בְּלֶכְתָּהּ

מאת סופי קאבּוט בלאק

תרגם מאנגלית דרור בורשטיין

עֲוִית הַחֲלוֹם, רַגְלָהּ הָאֲחוֹרִית כְּמוֹ רָצָה

מִבַּעַד לְיַעֲרוֹת שֶׁל בֹּקֶר, אֶלָּא שֶׁהִיא גּוֹסֶסֶת,

וּבַמִּקְצָב שֶׁל כָּל נְשִׁימָה שֶׁאֵינָהּ בְּטוּחָה

בַּנְּשִׁימָה הַקּוֹדֶמֶת, שְׂפָמָהּ מָעוּךְ

עַל הַיָּרֹק שֶׁל מְעִילִי הַיָּשָׁן, הַמִּלִּים

הָאִטִּיּוּת הַשְּׁקוּלוֹת שֶׁפַּעַם לָמַדְתִּי לוֹמַר –

אֲבָל אֵינִי יְכוֹלָה לָזוּז; אֲנִי מְחַכָּה לְסִימָן כָּלְשֶׁהוּ

שֶׁל מְחִילָה, אַךְ תַּחַת זֹאת בָּא רָעַד

מְדֻיָּק שֶׁל הַגּוּף שֶׁלָּהּ בְּעוֹדוֹ נוֹדֵד

מִבַּעַד לַפַּחַד, אָזְנָהּ צְמוּדָה לָאֲדָמָה

כְּמוֹ לִשְׁמֹעַ קוֹל אַחֵר. תַּחַת זֹאת –

הָרֶגַע הַזֶּה שֶׁבּוֹ הִיא מְרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ, פּוֹנָה לְאָחוֹר

וּמַבִּיטָה הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ עֵינַי, מְחַפֶּשֶׂת

אֶת עַצְמָהּ, לִרְאוֹת מָה אֲנִי רוֹאָה.

תגובה אחת בנושא “”

סגור לתגובות.