*
רָצִיתִי לִכְתֹּב
מִלִּים אֲחָדוֹת
אַךְ יָדִי הָאוֹחֶזֶת
בָּעִפָּרוֹן
הִזְכִּירָה לִי אֶת
יָדְךָ הַקְּטוּעָה
מֵרִמּוֹנֵי הַנֶּפֶץ
שֶׁהָדַפְתָּ לְהַצִּיל
אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ שָׁם.
אַתָּה שֶׁתִּכְנַנְתָּ
מִשְׂחֲקֵי כַּדּוּרֶגֶל
בֵּין יְלָדִים
יְהוּדִים וְעַרְבִים
נִלְקַחְתָּ בַּשֶּׁבִי
וְלֹא נִפְדֵּיתָ
וְסָבַלְתָּ כְּאֵב
וְלֹא נִפְדֵּיתָ
וְנוֹרֵיתָ מִתַּחַת
לָאֲדָמָה.
שִׁמְךָ פֵּרוּשׁוֹ: צְבִי
(כְּשֵׁם סָבִי).
הַשִּׁיר מוֹשִׁיט יָד,
אוֹחֵז בְּיָדְךָ
הַחֲסֵרָה
מְנוֹפֵף בָּהּ
לְעֶבְרֵנוּ
*
7.10.24
מתחת לשולחן 
אהבתיLiked by 1 person
תודה דרור על השיר המרעיד.
וברכות לספר החדש שאני כבר הולכת
בין הטיפות שלו.
אהבתיLiked by 1 person
שיר עדין ושובר לב.
״ונורית מתחת לאדמה״ , האימה.
אהבתיאהבתי
מצמרר.
תודה.
אהבתיאהבתי
מרגש ועצוב
תודה דרר
אהבתיאהבתי