
האות א׳ בכתב העברי מבוססת על ציור של ראש שור, ״אלוף״ בלשון המקרא. בכל פעם שאנו כותבים או מקלידים א׳, אנו מציירים שור בעל קרניים. איננו יכולים לחמוק מהשור ומהפרה. נוכחותם בחיינו רבה וקדומה מאוד. הם גועים מתוך הספרים והעיתונים, תובעים תשומת לב. במשפט ״אני אוהבת אותך״ הולכים שלושה שוורים.
בסדרת הרצאות מקוונות חדשה בת שלושה מפגשים נתבונן בפרות לא כמו במזון אלא כביצורים חיים: יצורים אימהיים ואוהבים הראויים לאהבה. נפגוש פרות מהתנ״ך ומאמנות המזרח הקרוב והרחוק, נקרא שירי הייקו יפניים על פרות ונעיין בסיפורי חמלה על בקר מהספרות העברית.
ההרצאה הראשונה תתקיים ביום ראשון ב׳ בחשוון, 3.11, בשעה 18:00 ב-ZOOM. במהלכה נשוחח על פרות ושוורים המופיעים בציורי המערות ובאמנות הקדומה במצרים, בבל ואשור.
ההשתתפות בכל אחת משלוש הרצאות הסדרה כרוכה בתשלום סמלי של 20 ש״ח. מומלץ להירשם מראש לכל הסדרה במחיר מוזל של 50 ש״ח.
להרשמה ראו בקישור הזה.
*


שלום מכל היצורים למה דווקא שור או פרה?
אהבתיאהבתי
יש כמה סיבות. אחת מהן היא שיש "פיסת פרה" כמעט בכל בית בישראל ובבתים רבים בעולם.
השיחות הן לקראת ספר בסדרה בהוצאת אפיק ושמה "שכנים", ובה יצאו כבר ספרים על עטלפים ועל תנים.
אהבתיאהבתי
תודה דרור על הפוסט ועל הסדרה המעניינת.
ובהמשך לפוסט שלך על הטחבים, משיב לך בניצוץ משל אברהם סוצקובר "מזמור-הלל לפר":
https://benyehuda.org/read/29306
מודה שהשיר קשה לי לפענוח.
כל טוב,
גיל
אהבתיאהבתי
תודה רבה. אנסה למצוא את המקור ביידיש.
אהבתיאהבתי