איש ונער

פּיישנס אָגבָּבִּי

איש ונער

תרגם מאנגלית דרור בורשטיין

*

"וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ

וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ."

(בראשית כב, י)

פְּתַח אֶת הַתְּרִיס, בֵּן. לִרְוָחָה. אֲנִי לֹא מֵת עֲדַיִן.
שָׁמַעְתָּ אֶת הַבָּרָד? זֶה נִשְׁמָע כְּמוֹ טִגּוּן עָמֹק.
אִמְּךָ אוֹמֶרֶת שֶׁבָּרָק שֶׁמַּבְלִיחַ וּמְזַגְזֵג בּוֹ-זְמַנִּית
מְבַשֵּׂר צָרוֹת. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת אֶת זֶה.
אֵיךְ הֵם, הַשָּׁמַיִם? כְּחֻלִּים-אֲפֹרִים? אֲפֹרִים-כְּחֻלִּים?
הַלְּוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי גַּם לִרְאוֹתָם. הֵם כְּמוֹ צְלִיל
הֶקֵּפִי עִם תְּמוּנָה קְלוּשָׁה.
מָה הַטַּעַם? אֲנִי גּוֹסֵס. תֵּן לִי אֶת יָדְךָ.
שָׂעִיר מִיּוֹמְךָ הָרִאשׁוֹן הָיִיתָ. נוֹלַדְתָּ זָקֵן.
יָדַעְנוּ שֶׁאִמְּךָ מְצַפָּה לִתְאוֹמִים,
הִיא צִפְּתָה לְבֵן וּבַת. אָחִיךָ יַעֲקֹב
עָקַב אַחֲרֶיךָ, אָחַז בַּעֲקֵבְךָ, מַתְקִיל מִלֵּדָה.
הוּא דּוֹמֶה לְאִמְּךָ. אַף פַּעַם
אַל תִּבְטַח בְּאִשָּׁה. הוּא מִתְכַּוֵּן לְנַהֵל אֶת הָעֵסֶק,
אֲבָל אַתָּה הָיִיתָ הָרִאשׁוֹן. יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹמַר לְךָ…
נוֹתְרוּ לִי כָּל כָּךְ מְעַט הֲנָאוֹת. תְּבַשֵּׁל לִי אֶת זֶה?
זֶה בְּסֵדֶר. קַח אֶת הַוּוֹלְבוֹ. אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ
לְשׁוּם מָקוֹם, מָה? בֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ.

מִי שָׁם? בֵּן, זֶה אַתָּה? חָזַרְתָּ כָּל כָּךְ מַהֵר?
עֲזֹב אֶת זֶה. אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי סֵנִילִי?
נִפְרַדְתִּי מֵחוּשׁ אֶחָד שֶׁלִּי
לֹא מֵחֲמִשָּׁה. תִּתְקָרֵב קְצָת. אֲנִי לֹא נוֹשֵׁךְ.
יֵשׁ לְךָ רֵיחַ כְּמוֹ לִבְנֵי הַבְּכוֹר אֲבָל קוֹלְךָ
קוֹל יַעֲקֹב. זֹאת אֲמוּרָה לִהְיוֹת בְּדִיחָה?
סְלַח לִי, בֵּן. אֵלּוּ בֶּטַח תּוֹפְעוֹת הַלְּוַאי,
זֶה לֹא הַגִּיל שֶׁהוֹרֵג אוֹתְךָ, אֵלּוּ הַתְּרוּפוֹת.
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר מִדַּי פִּלְפֵּל בַּנָּזִיד.
בְּסֵדֶר. שָׁמַרְתִּי אֶת זֶה קָבוּר בְּתוֹכִי מַסְפִּיק זְמַן.
עֲשֵׂה לִי טוֹבָה קֹדֶם, תִּנְעַל אֶת הַדֶּלֶת
וְאִם אָחִיךָ יִדְפֹּק, אַל תַּעֲנֶה.

אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ אֶת זֶה. אֲפִלּוּ לֹא אִמְּךָ.
חֲבָל שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּ אֶת סַבָּא שֶׁלְּךָ. כֻּלָּנוּ
גְּזוּרִים מֵאוֹתוֹ אָרִיג גַּס. זֵהִים,
הָיִיתִי הַבֵּן הַיָּחִיד, אַבָּא שֶׁלִּי וַאֲנִי
עָשִׂינוּ הַכֹּל בְּיַחַד, אִישׁ וְנַעַר.
בְּדִיּוּק מָלְאוּ לִי שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה. אָבִי הֵעִיר אוֹתִי מֻקְדָּם,
"אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְסִיבוּב בָּאוֹטוֹ". הָיוּ שָׁם שְׁנֵי אֲנָשִׁים
שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי, לְאֶחָד מֵהֶם בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי
לְיָדִי הָיָה שֵׂעָר שָׁחֹר וַעֲוִית עַצְבָּנִית.
לַמְּכוֹנִית הָיָה רֵיחַ שֶׁל זֵעָה וְעוֹר נִשְׂרָף.
הַנְּסִיעָה אָרְכָה נֶצַח. אַף אֶחָד לֹא דִּבֵּר.
הַדָּבָר הַבָּא שֶׁאֲנִי זוֹכֵר זֶה הַמִּשְׂרָד.
כִּסֵּא מְנַהֲלִים שָׁחֹר עֲנָקִי, שֻׁלְחָן,
טֵלֵפוֹן, הָעִצּוּב הָיָה מְיֻשָּׁן
אֲבָל בְּרָמָה. לֹא הָיָה שָׁם אַף אֶחָד חוּץ מִמֶּנִּי וּמֵאַבָּא.
"שֵׁב, בֵּן". מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי קָטָן כָּל כָּךְ.
וְאָז הוּא עָשָׂה אֶת הַדָּבָר שֶׁזִּעְזֵעַ אוֹתִי יוֹתֵר
מִכָּל מָה שֶׁקָּרָה מֵאָז. הוּא קָשַׁר אוֹתִי.
קָשַׁר אוֹתִי לַכִּסֵּא. לֹא, לֹא הִתְנַגַּדְתִּי.
הוּא הָיָה הָאַבָּא וְהַמִּלָּה שֶׁלּוֹ הָיְתָה הַחֹק.
הוּא הִצְמִיד אֶקְדָּח בְּחָזְקָה אֶל הַמֵּצַח שֶׁלִּי,
אֶל הָעַיִן הַשְּׁלִישִׁית. שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה חָלְפוּ לְנֶגֶד עֵינַי.
וְאָז הִתְפּוֹצֵץ צִלְצוּל הַטֵּלֵפוֹן.
צִלְצֵל שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים לִפְנֵי שֶׁהוּא עָנָה.
הוּא לֹא דִּבֵּר. רַק הִנִּיחַ אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת
וְיָרָה לְכִוּוּן הַמְּנוֹרָה.
מֵעוֹלָם לֹא דִּבַּרְנוּ עַל זֶה. בַּמְּכוֹנִית
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, הִבְחַנְתִּי בַּשֵּׂעָר הָאָפֹר שֶׁלּוֹ
לָרִאשׁוֹנָה. אַף פַּעַם לֹא הֶאֱשַׁמְתִּי אוֹתוֹ בָּזֶה,
הֵבַנְתִּי. הוּא תָּמִיד עָמַד בְּהַבְטָחָתוֹ.
הוּא הָיָה יוֹרֶה. וְהוּא יָדַע שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת זֶה.

בָּרוּךְ תִּהְיֶה, בֵּן. אֲנִי בְּסֵדֶר. אֲנִי חַיָּב לִישֹׁן.
תָּעִיר אוֹתִי בְּעוֹד שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת. אֶשְׁתֶּה לְחַיֵּי זֶה.
מִי אַתָּה? מִי? אֲנִי זָקֵן מִדַּי לָזֶה.
אִם אַתָּה מִי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה, אָז מִי לַעֲזָאזֵל
יָשַׁב עַל הַמִּטָּה שֶׁלִּי, לְמִי סִפַּרְתִּי אֶת הַסּוֹד?
חָיִיתִי יוֹתֵר מִדַּי. חֲבָל שֶׁהוּא לֹא לָחַץ עַל הַהֶדֶק.
אֵיפֹה הַתְּרוּפוֹת שֶׁלִּי? אֲנִי אִישׁ מֵת.
יֵשׁ לִי שְׁנֵי בָּנִים… בָּרָק מַבְלִיחַ וּמְזַגְזֵג…
מִי שֶׁמַּגִּיעַ רִאשׁוֹן מְקַבֵּל שֵׁרוּת רִאשׁוֹן. חֲטָאֵי הָאָב…
סְלַח לִי, בֶּן. הוּא חִכָּה שְׁמוֹנָה צִלְצוּלִים.
אֲנִי מִצְטַעֵר, אֲנִי חַלָּשׁ מִדַּי עַכְשָׁו. שְׁאַל אֶת אָחִיךָ.
יוֹתֵר מִדַּי מֶלַח. אֵין לִי תֵּאָבוֹן.
הוּא הֶאֱפִיר בִּן-לַיְלָה. אֵיפֹה הַתְּרוּפוֹת שֶׁלִּי?
מָה הַשָּׁעָה? הֵיכָן אֲנִי? וּמִי אַתָּה?
יֵשׁ לִי רַק בֵּן אֶחָד. אַף פַּעַם לֹא הָיוּ לִי שְׁנַיִם.

כתיבת תגובה