1. בסרטים מפחידים במיוחד כמו הסרט הזה אני נוהג להציץ לשנייה מדי פעם בראשים של הקהל באולם (הפעם בסינמטק ת"א). משהו בקיום של האנשים המביטים בסרט מרגיע, עצם היותם שם, כקהל של רבים, מול הסרט, מוציא את הסרט לרגע מן הממשות שהוא יוצר. בישראל, מול האימה של המציאות, אני מנסה לעשות את אותו הדבר, להסתכל בקהל לרגע. אלא שהקהל יותר מפחיד מהסרט.
2. במבואת הסינמטק מחלקים עלון של החברה להגנת הטבע. יש חוגים לכל גיל:
- "חוג טבע פשוש", מגן חובה עד כיתה ב'.
- "סיירים צעירים", לכיתות ג'-ד'. "לטבע יש המון סודות לגלות לכם".
- "יוצאים לשטח", לכיתות ה'-ו'. "שנה של הרפתקאות מגניבות".
- "מסלולי אתגר", לכיתות ז'-ח'. "פעילויות, חוויות ואתגרים".
- "מנהיגים בשטח" (ט'-י'). "רוצים להוביל ולהשפיע על הסביבה?"
- "הצעד הבא" (י"א-י"ב): "חושבים על המחר? חושבים על הצבא?"
מתחת לשולחן 