לא, אי אפשר לראות עליו שהוא היה – שהוא היה והוא עדיין – מין ציפור קטנה ועגולה, ציפור שיר כנראה אבל אולי ציפור לא-שיר, לא במבט ראשון, לא במבט חטוף, קשה לראות את המקור שהוא תוחב לפלומתו, קשה לראות את הכנפיים שהוא בזמן שהוא לא שר כונס; קשה לראות את המעוף הזה, הרי הוא עף קרוב לכביש, לסוליות – כמו תִּיקָן-מַלְאָךְ, למען האמת, וגם נראֶה כמו תיקן, זה ג'וק למען האמת, קשה לראות. לכן לא מביטים ולא רואים.
24.1.2010
מתחת לשולחן 
פשוט מקסים. אפילו מקסים מאוד.
אהבתיאהבתי
מזכיר לי את קפקא. לא רק הג'וק. אצלו, גם הפרקליט שהיה סוס.
מעלה הרהורים עגומים – הירידה מציפור השיר אל הסוליות שעל הכביש, שעוד מעט ידרכו על התיקן.
לא מביטים ולא רואים. אפשר לפרש בהרבה כיוונים.
זה יפה.
אהבתיאהבתי
יפה מאד!!! אבל עדיןן ג'וק…… איכס
אהבתיאהבתי
איכס…ג'וק…אבל ציפור!
אהבתיאהבתי
זה טקסט פוליטי אפשר לשים במקום הציפור עכבר זה יהיה הכל אותו דבר. גם הטקסט.
אהבתיאהבתי
מה פתאום טקסט פוליטי, זה סיפור ילדים. על ביבי.
אהבתיאהבתי
הוא שר והוא לא שר, עף ולא עף, ג'וק וציפור, מגעיל ומפעים, בתוך הלב אבל גם קרוב לסוליות, הוא גם אתה אבל הוא גם אני, הוא הוא והוא לא הוא, גם ולא גם.
זה מוכר לי, אני מכירה את זה,
זה כאן ואז זה לא.
מלאך ולא.
מובן אבל מאוד חמקמק…
אהבתיאהבתי