פורסם ב 6 ביולי 2017 מאת דרור בורשטייןאמא מתוך ג׳יימס וברקין, מנופים, גלגלים וכל השאר, הוצאת עם עובד. שתף להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס שלח קישור לחבר במייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק לשתף ב-X (נפתח בחלון חדש) X לשיתוף ב-Telegram (נפתח בחלון חדש) Telegram לשתף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp אהבתי טוען... קשור
הומור יפה. קפצה לי תמונה של אימא מורמת עם שמלה על שפיץ המנוף, כשהיא מנופפת בידיה וצועקת "הצילו!" אהבתיאהבתי
בדרך כלל זו עבודתם של מטפלים סיעודיים.. וכך חוסכים את השורה האחרונה
אהבתיאהבתי
הומור יפה. קפצה לי תמונה של אימא מורמת עם שמלה על שפיץ המנוף, כשהיא מנופפת בידיה וצועקת
"הצילו!"
אהבתיאהבתי
הוא שכח להגיד מתי כבר אפשר להוריד
אהבתיאהבתי
מעניין שמבעד להומור ניכרת חדרה סמויה. מעניין מאוד…
אהבתיאהבתי
מנוף הוא לשבת בכורסא ולהגיד: אמא, תרימי לי את הספרים אל השולחן.
אהבתיאהבתי
אני מנסה לדמיין איזה מנוף היה יכול להרים את אמי סנטימטר אחד באוויר
אהבתיאהבתי