מאת מרי אוליבר
מתוך ״בית של אור״, 1990
מאנגלית דרור בורשטיין
*
״עֲשׂוּ מֵעַצְמְכֶם אוֹר״,
אָמַר הַבּוּדְהָא
בְּטֶרֶם מֵת.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל כָּךְ כָּל בֹּקֶר
כְּשֶׁהַמִּזְרָח מַתְחִיל
לִקְרֹעַ אֶת עַנְנֵי הָאֲפֵלָה
הָרַבִּים, לִשְׁלֹחַ לְמַעְלָה אֶת הָאוֹת
הָרִאשׁוֹן — מְנִיפָה לְבָנָה
מְקֻוְקֶוֶת וָרֹד וְסָגֹל,
יָרֹק אֲפִלּוּ.
הוּא הָיָה אִישׁ זָקֵן, הוּא שָׁכַב
בֵּין שְׁנֵי עֲצֵי סָאלָה,
וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר כָּל דָּבָר,
בְּיוֹדְעוֹ כִּי זוֹ שְׁעָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.
הָאוֹר בּוֹעֵר כְּלַפֵּי מַעְלָה,
מִתְעַבֶּה וְשׁוֹכֵן עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת.
סְבִיבוֹ נֶאֶסְפוּ הַכַּפְרִיִּים
וְרָכְנוּ קָדִימָה לְהַאֲזִין.
אֲפִלּוּ לִפְנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עַצְמָהּ
תְּלוּיָה, בְּלִי חִבּוּר, בָּאֲוִיר הַכָּחֹל,
נוֹגֵעַ בִּי מִכָּל עֵבֶר
אוֹקְיָנוֹס עָלֶיהָ הַצְּהֻבִּים.
בְּלִי סָפֵק הוּא חָשַׁב עַל כָּל
שֶׁקָּרָה בְּחַיָּיו הַקָּשִׁים.
וְאָז אֲנִי חָשָׁה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עַצְמָהּ
כְּשֶׁהִיא לוֹהֶבֶת מֵעַל לַגְּבָעוֹת
כְּמִילְיוֹן פְּרָחִים עוֹלִים בָּאֵשׁ —
בָּרוּר שֶׁאֵין בִּי צֹרֶךְ
וּבְכָל זֹאת אֲנִי חָשָׁה שֶׁאֲנִי נִהְיֵית
לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֵרֶךְ בִּלְתִּי מֻסְבָּר.
לְאַט, מִתַּחַת לָעֲנָפִים,
הוּא זָקַף רֹאשׁוֹ.
הוּא הִבִּיט אֶל פְּנֵי הַקָּהָל הַמְּבֹהָל שֶׁהָיָה שָׁם.
מתחת לשולחן 
יפה השילוב של התמונה עם השיר, נראה לי שצריך לתקן טעות ניקוד אחת:
מְנִיפָה לְבָנָה
מְקֻוְקָווֹת וָרֹד וְסָגֹל,
במקום מְקֻוְקָווֹת ברבות צ"ל מְקֻוְקֶוֶת ביחידה – סגול מתחת לאות ו
אהבתיאהבתי
תודה דרור, מרגש
אהבתיאהבתי