נְהַר הַסְּטִיכְּס, אוֹהָיוֹ

מרי אוליבר

(מתוך ספר בשם זה, 1972)

מאנגלית: דרור בורשטיין

 

נָסַעְנוּ דֶּרֶךְ אוֹקְטוֹבֶּר, סָבְתָא הִצְבִּיעָה עַל פָּרוֹת;

אִמָּא, בְּמִשְׁקְפֵי בִּיפוֹקָל, כִּוְּצָה מִצְחָהּ מֵעַל מַפּוֹת, חִפְּשָׂה צֹמֶת.

בִּמְקוֹם זֶה הִגַּעְנוּ לִנְהַר הַסְּטִיכְּס, אוֹהָיוֹ.

 

עָלִים מֵתִים נָפְלוּ מְקֻפָּלִים כְּתַחֲרָה מְכֹעֶרֶת

לְמַטָּה אֶל שִׁפּוּלֵי הַגְּבָעוֹת הַחוּמִים, עַל פְּנֵי בִּנְיָנִים רֵיקִים.

עָזַבְנוּ אֶת הַמְּכוֹנִית וְשׁוֹטַטְנוּ דֶּרֶךְ שָׂדֶה,

שָׁלוֹשׁ גְּבָרוֹת עוֹצְרוֹת בְּמֶרְחָב אָדִישׁ.

 

כַּמָּה פָּרוֹת שָׁתוּ מֵהַפֶּלֶג וּלְפֶתַע פָּנוּ הַצִּדָּה.

מִי שֶׁכָּךְ כִּנָּה אֶת הַמָּקוֹם לָמַד אֶת הַלֶּקַח הַקָּשֶׁה,

אֲנִי מְנַחֶשֶׁת, בְּלִי תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת, מִיָּד.

חַוּוֹת בִּשְׁתֵּי הַגָּדוֹת רָעֲדוּ, מְרֻשָּׁשׁוֹת, בָּרוּחַ.

 

אָנוּ מְצַפּוֹת לְקֶסֶם; הַמִּסְתּוֹרִין מַתְמִיד.

אָנוּ מְבַקְּשׁוֹת חֵרוּת, אֲבָל הַמִּדָּה קְצוּבָה.

הָיָה שָׁם בֵּית קְבָרוֹת, אַךְ לֹא רָאִינוּ בְּנֵי אָדָם.

חָזַרְנוּ לַמְּכוֹנִית.

 

קֵהָה מֵרֹב שִׁגָּרוֹן, מֵרֹב זְמַן, מְעוֹנוֹת עֲכוּרוֹת,

הִתְמַקְּמָה סָבְתָא שׁוּב בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי,

סָפְרָה אֶת הַפָּרוֹת. אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַמִּתְהַדְּקוֹת שֶׁל אִמִּי

שָׂרְטוּ עַל פְּנֵי הַדְּרָכִים שֶׁיּוֹבִילוּ אוֹתָנוּ הַבַּיְתָה. לְיַד הַהֶגֶה

מָתַחְתִּי אֶת פִּרְקֵי אֶצְבְּעוֹתַי. הִרְגַּשְׁתִּי אֶת דְּקִירַת הַכְּאֵב הָרִאשׁוֹנָה.

3 תגובות בנושא “נְהַר הַסְּטִיכְּס, אוֹהָיוֹ”

  1. הכל מידתי. כלומר תפור למידות כלשהן. גם הכאב.

    בAI כתוב:
    השם סטיקס (Styx) מגיע מהשפה היוונית העתיקה, שם נכתב: Στύξ (Stýx). מקורו
    במילה היוונית στυγέω (stygeō), שפירושה "לתעב", "לשנוא", או "להיגעל".

    סטיקס הוא נהר חשוב במיתולוגיה היוונית, אשר הקיף את העולם התחתון (הדס), והוא
    היה הגבול בין עולם החיים לעולם המתים. מעבר לנהר הזה פירושו מוות, ולכן השם –
    שמעורר דחייה וגועל – היה הולם לתיאור נהר מיסטי, קר, אפל ומרתיע כל כך.

    אהבתי

  2. יפה עד מאד, ועצוב כל כך. תודה.

    הצעירה נוהגת
    המבוגרת מנסה לפענח מפות
    הקשישה מצביעה על פרות.

    שלושה דורות ברכב אחד.
    שלוש נשים, נעזרות זו בזו כדי להגיע לנקודה אלמונית. הן טועות בדרכן ומגיעות למה שמכונה ׳נהר הסטיקס׳, אוהיו. די בכך שהצעירה, המשוררת, מאמצת את הכינוי, כדי לשלם את המחיר. אין צורך בסירה כדי להגיע לשאול, וגם לא בדרכמה עתיקה בין השפתיים. המטבע המודרני הוא מטבע לשון.
    שלא כאכילס, היא מגלה שהשהייה במקום אינה מרפאה, ואינה מבטיחה חיי נצח. נהפוך הוא. הקללה הגנטית, עוברת מיד ליד.
    האם יש קשר בין השגרון לבין בחירת השם – סטיכס.
    נוּקשוּת? אני מאמינה שכן.

    Liked by 1 person

כתוב תגובה לnaama pack לבטל