חתול נובח: דברים על כתיבה

מרי אוליבר

ציטוטים מתוך ספרי המסות Upstream ו- Blue Pastures

תרגם מאנגלית דרור בורשטיין

• אני קוראת ספרים באופן שאדם שוחה על מנת להציל את חייו. ככה גם כתבתי.
• דבר אחד בטוח – עבודה יצירתית דורשת נאמנות מלאה, כמו הנאמנות של המים לכוח הכבידה. אדם שמשׂרך את דרכו במרחבי הפרא של היצירה ואינו יודע זאת – ואינו מַפְנִים זאת – אבוד.
• האמן העובד, המתרכז, הוא מבוגר שמסרב להפרעות שלו לעצמו.
• מה שאי אפשר לדבּר עליו, על אודותיו אפשר לרמוז.
• "מי אתה?" הם קראו בקול, מקצה הכפר. "אני אחד מכם", קרא המשורר בתשובה. אף על פי שהוא היה לבוש כמו הרוח, אף על פי שהוא נראָה כמו מפּל.
• אף על פי שלא ראית אותם, יש ברבורים, ממש עכשיו, שנוקשים ומגיחים מתוך ביצה אל תוך אור השמש. הם יודעים מי הם.
• משהו לגמרי לא צפוי, כמו חתול נובח [רגעי השירה].
• יש מקום ביער שבו כַּלְבִּי הזריז ועז-הנפש מסתובב ומבקש לטפס אל זרועותיי.
• ה"אני" של השירה העכשווית הוא, על פי רוב, שיקוף של המשוררת. על כל פנים, לא נטעה הרבה ולא נפגע באף אחת אם נניח שכך הדבר. [לעומת זאת], ה"אני" בשירת העבר, כך הנחתי, לא היה כלל אדם בר-זיהוי. הוא רצה לגמרי להיעלם ולתת לי [=הקוראת] להפוך ל"אני" [של השיר]. חשבתי שמשימתי הייתה להיכנס אל השיר, להפוך לַדּוֹבֶרֶת דוברת בשיר, להפעיל מחדש את השיר כאילו הייתי מי שחוותה אותו. בשירה ההיא אף פעם לא הושקעה הביוגרפיה של המשורר במטרה למנוע מהקוראת השתתפות כזאת ובכך להשאיר אותה בתפקיד של קוראת גרידא. במילים פשוטות, שירים, כך חשבתי, לא היו על אודות המשוררים והמשוררות שכתבו אותם. הם היו על אודותיי, הקוראת.
• כשאני מבצעת את עבודתי כהלכה, אני נעלמת.
• הקול שמשוררת מעצבת הוא פחות משהו שהמשוררת יוצרת ויותר מה שיוצר את המשוררת.
• [על עריכה]. כתיבת הספר הזה הייתה כמו רחיצת כלב. עם כל סבב רחיצה הכלב נעשה מעט נקי יותר. ובכל זאת, יש רגע שבו יש סכנה שהכלב ייעשה נקי מדי ויאבּד את כלביותו לגמרי.