הערות מתוך ובעקבות "מבט אינטימי בשמי הלילה" מאת צ'ט ריימו (2001)

קרדיט: NASA/ESA/AURA/Caltech

*

  1. רק 300,000 שנה אחרי הבריאה (המפץ הגדול) נוצרו האטומים הראשונים. לפני כן היה חם מדי.
  2. ייתכן מאוד שהיידן צפה בחלל דרך הטלסקופ של הרשל, שהיה הגדול ביותר בעולם באותה תקופה, בעת ביקורו באנגליה ב-1792 ותצפית זו היוותה השראה, ככל הנראה, ל"בריאה". (אור כוכבים הופך למוזיקה.-)
  3. דרך התודעה האנושית היקום יודע את עצמו.
  4. מבט דרומה בחורף יגלה את הפליאדות ואת אלדברן די סמוכים בשמים. "אלדברן" פירושו "העוקב", והוא "עוקב" אחרי הפליאדות. להביט בהם ביחד זה כמו להביט בתצלום שבו רואים את סבא של סבא של סבא (ועוד כמה וכמה דורות לאחור) – עם נין מאוחר. אלדברן הוא כוכב זקן, קרוב לסוף חייו, כלומר בן מיליארדי שנים. הפליאדות – כוכבים צעירים, בני עשרות מיליוני שנים בלבד.
  5. הדינוזאורים, אילו היו צופים בכוכבים, לא היו רואים את כוכבי הפליאדות, אלא ענן קלוש של גז, שממנו הן נוצרו, לפני 50 מיליון שנה.
  6. "שירה בלי חושך אינה כלל שירה".
  7. הכוכב קסטור, במזל תאומים, שנראה ככוכב אחד הוא בעצם מערכת של שישה כוכבים שסובבים זה את זה – שלושה כוכבים כפולים.
  8. אם כדור הארץ הוא עינב, אלפא קנטאורי, שהוא הכוכב הקרוב ביותר אלינו, הוא כדור בקוטר שלושה מטרים ובמרחק 80,000 קילומטר.
  9. "גרגר אבק בקתדראלה עצומת ממדים" (כדור הארץ)
  10. הגלקסיה שלנו היא דיסק שטוח. ההבדל בצפיפות הכוכבים בשמים נובעת מהשאלה אם אנו מביטים לתוך משטח הדיסק, ואז רואים הרבה כוכבים, או למעלה, לכיוון החלל הריק, ואז נראה פחות כוכבים. המיקום משתנה עם העונות.
  11. ייתכן שהספינקס המצרי נבנה כהד לקבוצת הכוכבים "אריה". (אור כוכבים הופך לארכיטקטורה)
  12. יש במזל "בתולה" (שאפשר לראותו בשמי הדרום בימים אלו) צביר גלקסיות בן 2,500 גלקסיות שאיננו יכולים אף אחת מהן לראות בעין.
  13. היקום לא מעוצב בהתאם ליכולת הראייה האנושיות. החושים שלנו לא קולטים את הרוב המכריע של החומר ביקום.
  14. עִמדו באור השמש בעיניים עצומות: הנכם סופגים בו-זמנית פוטונים (חלקיקי אור) בני מיליוני שנה (לוקח מיליוני שנה לפוטון להגיח מליבת השמש לא החלל החיצון ועוד 8 דקות להגיע אלינו) – לצד חלקיקי נייטרינו שגילם דקות ספורות.
  15. (לא ידעתי:) נערך ניסוי גרעיני ב-16.7.1945. כלומר ידעו בדיוק איזה הרס ייגרם ביפן בעקבות פצצת האטום (ועכשיו, רעידת האדמה, איזו ארץ מעונה)
  16. בעוד 13,000 שנה יהיה וגה כוכב הצפון.
  17. שנה של פלוטו = 250 שנות ארץ (כלומר, הוא מקיף את השמש פעם ב-250 שנה). שנה של השמש (הקפה אחת סביב מרכז הגלקסיה) אורכה 200 מיליון שנות ארץ.
  18. יש שביטים שמגיעים עד מחצית הדרך לכוכבים הקרובים לשמש. ואז מסתובבים וחוזרים.
  19. אם תביטו בקיץ אל המרווח שבין המזלות קשָת ועקרב, עיניכם יהיו מופנות אל מרכז הגלקסיה.
  20. ת'ורו: הסביבה הקרובה, בשעת חצות לילה, זרה לרובנו כמו מרכז אפריקה.
  21. הירח המלא מחולל גאוּת במחשבות.
  22. כשווגה מעל לראשנו – סיריוס מתחת לרגלינו.
  23. אם הכוכב ריגל באוריון יהפוך לסופרנובה, מה שסביר שייקרה, הוא יאיר בשמי הלילה שלנו כמו הירח, למרות מרחקו העצום – 900 שנות אור.
  24. אטה קארינה, המרוחק 7,500 שנות אור מאתנו, התחיל להתפוצץ. כל "בלון" בתמונה המדהימה הנ"ל גדול פי 10,000 ממערכת השמש שלנו כולה.
  25. לואיס תומס: ההישג הגדול ביותר של המדע במאה העשרים היה הגילוי של הבורות האנושית.
  26. לחללית בטכנולוגיה של ימינו ייקח מיליוני שנים לצאת מהגלקסיה שלנו בנתיב הקצר, כלומר "למעלה" או "למטה", דרך הצד הצר של הדיסק.
  27. בעין חשופה, ובלילה חשוך, אפשר לראות את גלקסיית אנדרומדה, הקרובה אלינו יחסית. אבל מה שאנו רואים בעין הוא רק את מרכזה המואר של הגלקסיה. אילו היו לנו עיניים טובות יותר היינו רואים שגודלה הנראה של הגלקסיה הזו הוא פי ארבעה מגודלו הנראה של הירח. (אתה מסתכל ישירות בגלקסיה שלמה ואומר: "אין שם כלום".)

6 תגובות בנושא “"הירח המלא מחולל גאוּת במחשבות"

  1. ואולי אין עוד חיים בכל היקום.
    אולי זה רק משחק של שיווי משקל
    כמו בנדנדה, כמו במסעדה כשכוס יין
    מתאזנת עם צלחות ומלח שולחן,
    שומרים זה לזה על המיקום בחלל

  2. בתגובה להערה 26, איך אנחנו יודעים שהחללית יצאה מתחום הגלקסיה? זה אומר שיש גבול ברור לגלקסיות?

  3. הבן שלי אמר לי לא מזמן שכשמסתכלים בטלסקופ אל גלקסיות, בעצם מה שרואים הוא משהו שקרה לפני הרבה מאד שנים (בגלל המרחק) (הוא בחוג אסטרונומיה בבית הספר שלו).

    1. הבן שלך צודק, אבל זה לא רק בהתבוננות בטלסקופ, אלא גם בהתבוננות פשוטה בעיניים. התמונה של הכוכב המתפוצץ שבפוסט מתארת מציאות שהתרחשה לפני 7,500 שנה. הכוכבים שבראש הרשימה היו ככה לפני 440 שנה.

סגור לתגובות.